גדי ואורנה: הרשימה

גדי ואורנה. סוף שנות החמישים. נישואים שניים לשניהם. חיי מין? מלאי אנרגיה. אורנה רצתה ללמוד. גדי ידע ללמד.

אורנה: בלונדינית, עיניים כחולות, חזה מלא. גדי: רץ למרחקים ארוכים לשעבר, היום רוכב אופניים כל בוקר. הוא היה המנוסה. היא הייתה הסקרנית. ביחד זה עבד. הוא העלה את הרעיון של חילופי זוגות. היא בדרך כלל אמרה כן.

ערב אחד, על המרפסת. "את יודעת שעברו חמש שנים?" שאל גדי. "חמש? באמת?" "בואי נבחר את חמש ההרפתקאות הכי טובות." "היו כל כך הרבה." "אז כל אחד כותב רשימה. ונשווה."

הדינמיקה ביניהם פשוטה. הוא מעודד. היא משחקת. ולפעמים היא זו שמכוונת אותו. אבל זה סיפור אחר. הנה הרשימה.

1. מסיבת הבית

מסיבה בבית פרטי. זוגות וכמה גברים לבד. שעתיים של דיבורים. ואז כולם עולים למעלה. המיטות מלאות. אנשים בכל פינה. אנחות. צחוק. גדי ואורנה עומדים ומסתכלים. מתרגשים. אורנה לוקחת אותו לפינה. יורדת על הברכיים. מתחילה למצוץ.

אורנה: "הרמתי את הראש. ארבעה גברים מעליי. כולל גדי. כולם מחכים. חייכתי לגדי. הוא הנהן. עברתי מאחד לשני. לפני כמה שנים לא הייתי מאמינה. כמה דקות אחרי זה מצאנו מקום על המיטה."

2. הבחור מהמועדון

אורנה רצתה לרקוד. גדי לא רוקד. הם הלכו למועדון ליד הבית. בחור בשם ערן הזמין אותה. גדי שמח. הם רקדו שעות. ערן התקרב. נישק לה את הצוואר. גדי ראה הכול מהבר. הוא לא קינא. הוא נהנה. כל פעם שהיא הסתכלה אליו, הוא הרים כוס.

סוף הלילה. ערן: "אני יכול להקפיץ אותך?" אורנה: "יש לי נהג פרטי." היא הצביעה על גדי. "הוא נוהג. אתה יושב איתי מאחור."

אורנה: "הייתי לחוצה. אבל הוא היה חתיך. גדי שאל לאן. אמרתי, פשוט תיסע. ערן הוריד לי את החולצה. אני שמתי יד עליו. הוא היה קשה. עליתי עליו. יד אחת על הכתף של גדי בשביל שיווי משקל. רכבתי עליו כל הדרך. גמרתי כמה פעמים. מאז אני לא מסתכלת על מושב אחורי אותו דבר."

גדי, מהצד: "ואני? אני רק נהגתי. הכי טוב שנהגתי בחיים."

גדי, על הרגע הזה: "הסתכלתי במראה. כל הזמן. ראיתי אותה. את הפנים שלה. את העיניים חצי סגורות. את היד שלה על הכתף שלי, מתהדקת כל פעם שהיא מתקרבת. זה היה הדבר הכי סקסי שראיתי. ונסעתי לאט. מאוד לאט. עשיתי סיבוב מיותר בשכונה. ועוד אחד. אף אחד מאחור לא התלונן."

ההשוואה

הם הניחו את הרשימות על השולחן. השוו. המסיבה והמועדון הופיעו אצל שניהם. "אז אנחנו מסכימים," אמרה אורנה. "על שתיים." "ועל השאר?" גדי חייך. "על השאר צריך לדבר." "עכשיו?" "עכשיו." היא קמה, לקחה לו את היד, ומשכה אותו פנימה. הרשימה נשארה על המרפסת. השיחה חיכתה לבוקר. ובבוקר? בבוקר כבר היה להם מה להוסיף לה.