הודעה אחת. לילה אחד. טל.

שבע בערב. הים מתחת למלון בוער בכתום. רון, שלושים ושבע, מנהל מכירות, זורק את הז׳קט על הכיסא. יום של עשר פגישות. הוא גמור.

הוא לא רוצה בר. הוא לא רוצה לדבר על עבודה. הוא רוצה משהו אחר. משהו חי.

הוא פותח וואטסאפ. מספר שקיבל מחבר לפני חודשים. מקליד: ״ערב טוב. מישהי פנויה לשעה, אולי יותר?״ שולח. לא מתחרט.

שתי דקות. ״טל, 24. אני בצפון העיר. איזה מלון?״

הוא כותב את השם ואת מספר החדר. ״עשרים דקות,״ היא עונה. הוא מתקלח בשלוש.

הוא מסתכל על הטלפון. שלוש שיחות שלא נענו מהמשרד. הוא מכבה אותו. לא הערב. הערב שלו.

דפיקה. הוא פותח. טל. שיער בלונדיני כהה אסוף ברישול, עיניים אפורות, חיוך עקום. שמלה שחורה קצרה, מחשוף שמבקש תשומת לב. ריח של יסמין ועוד משהו מתוק.

״אתה רון?״

״אני רון.״

״יופי. אתה נראה כאילו אתה צריך את זה.״

״את לא טועה.״

היא נכנסת. נועלת. מניחה את התיק. מתקרבת לאט. כף יד על החזה שלו. ״בסדר מבחינתך?״ היא שואלת. הוא מהנהן. היא מנשקת אותו.

הנשיקה עמוקה. חמה. הידיים שלה יורדות, פותחות כפתורים. היא דוחפת אותו אחורה עד שהברכיים שלו נוגעות במיטה. הוא מתיישב.

״תשאיר לי את זה,״ היא לוחשת ויורדת על הברכיים.

היא לא ממהרת. היא קוראת אותו. מאטה. מעמיקה. משתמשת בידיים. רון נושף חזק, אצבעות בשיער שלה. העולם מצטמצם לחדר אחד.

היא קמה. השמלה נופלת. תחרה שחורה, זהו. גוף חטוב, עור שזוף. ״שכב,״ היא אומרת. הוא שוכב. היא מעליו, זזה לאט, מתגרה.

״אוהב?״

״מאוד.״

״חכה.״

היא שולפת קונדום מהתיק. שמה אותו בעצמה, בתנועה אחת. ויורדת עליו. לאט. עיניים בעיניים. ואז מהר יותר.

הנשימות שלהם מתערבבות. המיטה חורקת. היא מתהפכת, על הברכיים, מסתכלת עליו מעבר לכתף. ״בוא.״ הוא בא. היא נאנחת על כל תנועה. ״חזק יותר. ככה. אל תעצור.״ הוא לא עוצר. היא מגיעה ראשונה, רועדת כולה, צוחקת בשקט.

זה לא נגמר. ספה. מקלחת. שוב מיטה. בכל פעם שהוא קרוב, היא עוצרת. ״לא עדיין. אני רוצה עוד.״ והוא נותן עוד.

הם יושבים על המרפסת, עטופים במגבות. האורות של יפו מהבהבים בקצה החוף. היא שותה מים ישר מהבקבוק. הוא מסתכל עליה ולא מאמין שלפני שלוש שעות הוא עוד ישב בישיבת תקציב.

״אתה תמיד כזה שקט?״ היא שואלת.

״רק כשמישהו מוציא אותי מהראש.״

״אז עשיתי עבודה טובה.״

״עבודה מצוינת.״

היא מחייכת, מניחה את הראש על הכתף שלו לרגע. בלי מילים. רק רוח ים ומלח. לפעמים זה כל מה שגבר צריך אחרי יום כזה. ולפעמים צריך גם קצת יותר, ובשביל זה יש סיפורי סקס.

שתיים בלילה. הם שוכבים. מזיעים. החלון פתוח, רעש של גלים. טל מעבירה אצבע על הצלעות שלו.

״נו?״ היא שואלת.

״נו,״ הוא עונה ומחייך.

״נערות ליווי בתל אביב, אמרו לך שזה שווה?״

״אמרו. לא האמנתי.״

היא צוחקת. הוא שומר את המספר שלה. הפעם עם שם.