היא חיכתה על הכיסא. בלי מילים.

הפנטזיה הייתה פשוטה. בלונדינית. עקבים גבוהים. חצאית קצרה. גרביונים. אודם אדום. אייליינר שחור. מישהי שאוהבת שאני מוביל. שנים חלמתי על זה. אף פעם לא קרה. תמיד היה תירוץ. עבודה. זמן. ביישנות. ככה עברו שנים.

עד יום חמישי. שמונה בערב. גשם קל בחוץ. דירה דיסקרטית שאני מכיר, בבניין שקט בלי שלט. קומה רביעית. מעלית איטית. הלב דופק בכל קומה. דלת חצי פתוחה. אור עמום בפנים. ריח של בושם יקר. נכנסתי.

היא ישבה על כיסא באמצע החדר. רגליים פסוקות. בלי תחתונים. מבט ישר לתוך העיניים. שפתיים אדומות. חיוך קטן. "סגור את הדלת," אמרה. סגרתי. "בוא הנה." באתי. "אתה רוצה?" "כן." "גם אני."

היא תפסה לי את העורף והורידה אותי אליה. כרעתי. התחלתי לנשק אותה לאט, ואז פחות לאט. היא נאנחה. הידיים שלה בשיער שלי. הירכיים שלה רעדו. היא דחפה אותי עמוק יותר. אני לא התווכחתי. הטעם שלה. הריח שלה. החום. כל מה שדמיינתי, רק אמיתי. היא גנחה ארוך. תפסה את הכיסא. הרגליים שלה נמתחו. "כן," לחשה. "בדיוק שם." נשארתי שם. סבלני. רעב.

היא לא דיברה. זה מה שהדליק אותי. בלי שמות. בלי שאלות מיותרות. בלי שיחת חולין. רק גניחות. רק נשימות. ואז, פתאום, יד על החזה שלי. "מספיק. עכשיו תורי."

היא ירדה על הברכיים. לקחה אותי לפה. חם. רטוב. איטי. עצמתי עיניים. ניסיתי לחשוב על משהו אחר. עבודה. פקקים. מיילים. לא עבד. הציפורניים הארוכות שלה ננעצו לי בירכיים. העיניים שלה הביטו בי מלמטה. המבט הזה. לא אשכח אותו. הייתי שנייה מהקצה. "עוד לא," אמרתי לעצמי. "עוד לא."

הרמתי אותה. קלה. חמה. היא כרכה רגליים סביבי. העקבים שלה ננעצו לי בגב. גב לקיר. מבט אחד. הנהון אחד. נכנסתי בבת אחת. היא נשכה לי את הכתף. "עוד," לחשה. "חזק יותר." נתתי. שוב ושוב. הקיר רעד. התמונה עליו נטתה הצידה. לא היה אכפת לאף אחד מאיתנו. התאפקתי פעם. ועוד פעם. רציתי שזה לא ייגמר.

ואז זה נגמר. היא צעקה "אני גומרת". הגוף שלה התכווץ סביבי. זה הספיק. גמרתי איתה. עמוק. ארוך. כמו שלא קרה לי שנים. שנינו ביחד. מתנשפים. מזיעים. צוחקים בלי סיבה. הלב שלה דופק על החזה שלי.

נשארנו ככה עוד רגע. ואז עוד אחד. הרגליים שלי רעדו. היא צחקה בשקט. ירדה ממני. תיקנה את החצאית. הדליקה סיגריה ליד החלון. הגשם בחוץ התחזק. שתקנו דקה. היא חייכה. "היה שווה לחכות?" "עשר שנים," אמרתי. "ושווה כל יום." היא כיבתה את הסיגריה. "אז אל תחכה עוד עשר." צחקתי. היא לא. היא רק נישקה אותי שוב, ארוך.

יש סיפורי סקס אמיתיים שאתה מספר לחברים. יש כאלה שאתה שומר לעצמך. את זה אני שומר. ואת הכתובת של הדירה הזאת, גם.