חדר 512, שלוש מעסות, אפס תוכניות

״חדר 512. עכשיו.״ זאת ההודעה שקיבלתי מניר בשמונה בערב. התקשרתי. ״מה זה?״ ״מתנה.״ ״ניר, אני לא עושה דברים כאלה.״ ״בגלל זה זאת מתנה. עלה.״ הוא ניתק. עמדתי בלובי של המלון עוד דקה שלמה, מסתכל על הטלפון כאילו הוא יסביר לי משהו. ואז לחצתי על הכפתור של המעלית.

הדלת נפתחה לפני שדפקתי. אור נמוך. מוזיקה שקטה. ריח של שמן ארגן. שלוש נשים בפנים, נינוחות, כאילו הן גרות שם. ״אתה החבר של ניר?״ שאלה אחת מהן. ״כנראה.״ ״אני קרן. זאת דנה, וזאת יעלי. תתפשט ותשכב,״ היא הצביעה על מיטת העיסוי באמצע החדר. ״אנחנו נעשה את השאר.״ ״ככה פשוט?״ ״ככה פשוט.״

לא התווכחתי. בגדים על הכיסא, בטן על המגבת. ידיים על הכתפיים. עוד ידיים על הגב. עוד זוג על הרגליים. שלושה קצבים שונים. הראש שלי התרוקן תוך דקה. ״נושם?״ שאלה דנה. ״בקושי.״ היא צחקה. ״טוב. ככה זה אמור להיות.״

עשרים דקות על הבטן. אולי יותר. איבדתי את תחושת הזמן. השמן התחמם על העור. האצבעות של יעלי מצאו כל קשר בגב, אחד אחד, והתירו אותו. דנה עבדה על כפות הרגליים, דבר שלא ידעתי שאני צריך. קרן עברה ביניהן, מחליפה מקומות, מוסיפה עוד שמן, לוחשת משהו שלא שמעתי. ״אתה מתוח,״ היא אמרה. ״הייתי,״ עניתי. ״לא כבר.״ והיא צדקה. כל מה שהביא אותי לשם, השבוע הקשה, העבודה, הספקות, נמס לגמרי.

״תתהפך.״ התהפכתי. אין מה להסתיר, הגוף שלי כבר אמר הכול. קרן הסתכלה עליי. ״בסדר מבחינתך?״ ״כן.״ היא התכופפה והתחילה לפנק אותי בפה, לאט. דנה ויעלי לא עצרו לרגע. ציפורניים על החזה. ידיים על הירכיים. נאחזתי בשולי המיטה ונשמתי דרך השיניים.

כל פעם שהייתי קרוב, הן עצרו. ספרו לי עד עשר בלחישה. ואז שוב. ״רגע, רגע,״ ביקשתי בשלב מסוים. ״הפסקה.״ קרן חייכה. ״זה הקטע. אין לאן לרוץ.״ חצי דקה של שקט. ואז היא המשיכה בדיוק מאיפה שעצרה, כאילו לא הייתה שום עצירה.

יעלי עלתה על המיטה ונעמדה על הברכיים מעל הפנים שלי. ״רוצה?״ ״מאוד.״ טעמתי אותה בזמן שהשתיים האחרות עבדו עליי בלי הפסקה. ואז דנה הזיזה את כולן בעדינות, התיישבה עליי, ופשוט לקחה את הקצב לידיים. כמה דקות. זה כל מה שהחזקתי. גמרתי חזק, עם כל הגוף, עם הראש זרוק אחורה.

שכבתי שם. מזיע. מחייך. ״אוקיי,״ אמרתי, ״עכשיו אתן.״ קרן הניחה לי יד על החזה. ״לא הלילה. הלילה הזה שלך.״ התלבשתי לאט. ירדתי ללובי, הוצאתי טלפון. ״ניר.״ ״נו?״ ״אני חייב לך.״ ״אני יודע.״ ככה נולד אחד מסיפורי הסקס הכי טובים שיש לי, ואני עדיין לא סיפרתי לו את כל הפרטים.

בפעם הבאה שניר ישלח הודעה עם מספר חדר, אני לא אחכה אפילו שנייה אחת בלובי. אני כבר יודע מה מחכה למעלה.