יעל, שפתון אדום ודירה דיסקרטית

“יש דירות שאף אחד לא יודע עליהן,” אמר לי בן. “דירות קסם.” “מה זה אומר?” “דירות דיסקרטיות. שקטות. מלאות הפתעות.” “ויש שם בחורות?” הוא חייך. “יש שם הכול, אחי.”

זה נתקע לי בראש. דירה שאף אחד לא יודע עליה. דלת שנסגרת. אף אחד לא שואל שאלות. רק המחשבה עשתה לי משהו בגוף. החלטתי: אני עושה את זה. אבל לא לבד. ולא עם מישהי סתם. עם מישהי שרוצה בדיוק את מה שאני רוצה.

שבוע שלם חשבתי על זה. בעבודה. בחדר כושר. בלילה, במיטה, מול התקרה. “אתה רציני?” שאלתי את עצמי. “לגמרי,” עניתי. בן צחק כשסיפרתי לו. “ידעתי שתיפול,” הוא אמר. “כולם נופלים.” “אני לא נופל,” אמרתי. “אני קופץ.”

יעל. הכרנו באתר הכרויות. כבר בהודעה השנייה היה ברור לאן זה הולך. “אני פתוחה להכול,” היא כתבה. “קשר, לא קשר. נראה.” מושלם. “ומה איתך?” היא שאלה. “מה אתה מחפש?” “לילה אחד שלא אשכח,” כתבתי. “רק אחד?” “נתחיל מאחד.” היא שלחה סמיילי אחד. ואז: “מתי?” בן שלח לי כתובת. “יש שם ג׳קוזי. לפעמים בריכה. אבל בעיקר דירה רגילה. אל תילחץ. זה הזמן שלך.”

נפגשנו בבר. יעל נכנסה ואני הפסקתי לנשום. שיער חצי אסוף. עיניים מלוכסנות, כהות, חודרות. איפור מינימלי. ושפתון אדום. אדום חזק. לא יכולתי להוריד ממנו את העיניים. דמיינתי את השפתיים האלה עליי. דמיינתי הכול.

“היי. אתה פה?” היא נקשה על השולחן. “פה,” אמרתי. “לגמרי פה.” היא חייכה חיוך עקום. “על מה חשבת?” “על מקום שבו אף אחד לא יפריע לנו.” “דירה דיסקרטית?” היא שאלה. “קראת לי את המחשבות.” “לא היה קשה,” היא אמרה. “זה כתוב לך על הפנים.”

שילמתי. יצאנו. ברחוב היא תפסה לי את היד. “אתה לחוץ?” “קצת.” “גם אני,” היא אמרה. “וזה החלק הכי טוב.” במונית היא שמה את הראש על הכתף שלי. היד שלה על הירך שלי. לא זזה. רק שם. מחכה. כל רמזור הרגיש כמו נצח. הנהג שם מוזיקה. לא שמעתי מילה. שמעתי רק את הנשימה שלה, קרובה לאוזן שלי.

במעלית היא נשקה לי. פעם אחת. קצר. “זה רק טריילר,” היא אמרה. הדלת נפתחה. הקוד עבד. נכנסנו. והעולם נשאר בחוץ.

הדירה הייתה מעוצבת. אור חלש. מראה ענקית מול המיטה. יעל חלצה נעליים. נשכבה. התחילה לפתוח את הכפתורים של החולצה האדומה. אחד. שניים. שלושה. ואז היד שלה ירדה לתוך המכנסיים. היא נגעה בעצמה. מסתכלת עליי. בלי למצמץ.

“את בלי תחתונים?” “תבדוק,” היא אמרה. בדקתי. הזזתי את היד שלה. שמתי את שלי. חמה. חלקה. היא נאנחה. ואז היד שלה מצאה אותי. פתחה את המכנסיים. “וואו,” היא לחשה. “זה בשבילי?” “רק בשבילך.” היא לא שאלה יותר. רכנה ולקחה אותי לפה. עמוק. לאט. בהנאה. השפתון האדום הזה עליי. בדיוק כמו בדמיון. רק יותר טוב.

“עכשיו תורך,” אמרתי. השכבתי אותה. פתחתי את הרגליים. ירדתי אליה עם הלשון. היא תפסה לי בשיער. משכה. נאנחה בקול. הטעם שלה. הקולות שלה. השתגעתי. עליתי למעלה. נשיקה בחזה. נשיקה בצוואר. ונכנסתי.

“את מרגישה?” שאלתי. “תשתוק,” היא אמרה. “ותמשיך.” המשכתי. חזק. עמוק. היא תפסה לי בתחת ומשכה פנימה. ואז הסתובבה למראה. “תראה אותנו,” היא אמרה. הסתכלתי. “אני רוצה אותך בכל דרך,” היא לחשה. “לאט.” היא הובילה. אני הלכתי אחריה. בזהירות. היד שלי ליטפה אותה מלפנים. היא גמרה. ושוב. ושוב. “אל תפסיק.” לא הפסקתי. עד שגם אני התפוצצתי.

היא צנחה על המיטה. צוחקת. מתנשפת. השיער שלה פזור על הכרית. השפתון האדום נמרח. “תראה מה עשית לי,” היא אמרה. “אני?” “אתה.” נשכבתי לידה. היד שלה על הלב שלי. דופק מהר. היא ספרה בשקט. “עוד מעט יירגע,” היא אמרה. “לא בטוח,” עניתי.

שכבנו מתנשפים. סיגריה אחת לשנינו. היא נשקה לי בצוואר. “נו?” שאלתי. “עושים מזה הרגל?” “תהיה בטוח,” היא ענתה. סיפורי סקס חדשים נכתבים כל יום. את שלי כתבנו שנינו, באותו לילה, מול המראה.

למחרת בבוקר בן התקשר. “נו?” “נו מה?” “אל תשחק אותה. איך היה?” חייכתי לטלפון. “היית צודק,” אמרתי. “יש שם הכול.”