לקוח חדש, דירה דיסקרטית, בלי שמות
חודשים של חרמנות בלי כתובת. עבודה. בית. מיטה. שוב עבודה. שום דבר לא זז. בתוכי הכול בער. רציתי לצאת. לעשות משהו. לראות את העולם אחרת.
שאלתי את עצמי: מה אני באמת רוצה?
התשובה הייתה פשוטה. אורגזמה. כזו שעוד לא הייתה לי.
חברה סיפרה לי על סוכנות ליווי קטנה. דיסקרטית. הבנות בוחרות את המפגשים ואת הגבולות. חשבתי שלושה ימים. ביום הרביעי התקשרתי.
המנהלת דיברה איתי חצי שעה. שאלה מה אני רוצה. מה אני לא רוצה. הסבירה שאני יכולה לסרב לכל לקוח. בלי הסברים. "את מחליטה," אמרה. זה מה ששכנע אותי. לא הכסף. החופש.
שבוע אחרי קיבלתי הודעה. לקוח חדש. ערב שלישי. תשע בלילה. דירה בקומה רביעית, מרוהטת בטוב טעם. וילונות כבדים. מיטה גדולה. בקבוק יין על השיש. הגעתי עשר דקות לפני. סידרתי את השיער מול המראה. הלב דפק. לא מפחד. מציפייה.
הוא הגיע כלקוח חדש. חיוך מושלם. מבט חד. "אני מעדיף דירה דיסקרטית," אמר כבר בטלפון. בפגישה הסביר: "אני אדם מוכר. הפרטיות שלי חשובה." הבנתי. "תקראי לי איתי," אמר. ידעתי שזה לא השם שלו. לא היה אכפת לי.
הסתכלתי עליו. כתפיים רחבות. ג׳ינס שיושב בדיוק. ישבן שלא רואים כל יום. חשבתי: הלילה גם אני נהנית וגם מרוויחה טוב. עסקה מושלמת.
הוא נראה כמו מי שאוהב לשלוט. "לפני שמתחילים," אמרתי, "גבולות."
"תגידי לי."
אמרתי. הוא הקשיב. "ומילה לעצור?"
"ענבר."
"ענבר. סגור."
אבל ברגע שנגעתי בו הבנתי משהו. אולי הוא בכלל הטרף שלי. ליטפתי אותו מתחת לחולצה. הוא נשם עמוק. ניסה להישאר שקט. לא הצליח.
הוא קם. תפס לי את היד. "בואי." חדר פנימי. מיטה רחבה. הוא השכיב אותי, הרים את הידיים שלי מעל הראש.
"ככה בסדר?"
"ככה מושלם."
"את רועדת," אמר.
"מהתרגשות. לא תעצור בגלל זה."
הוא חייך. נשק לי בצוואר. לאט. ירד לכתף. חזר לאוזן. "יופי," לחש.
הוא סובב אותי אל הקיר. הרים את החצאית. התחתונים ירדו בתנועה אחת. הוא נכנס אליי. קודם לאט. אחר כך מהר יותר. חום. רטיבות. חיכוך שלא נגמר.
נגעתי בעצמי תוך כדי. הרגשתי את שנינו זורמים יחד. הוא שמע אותי ונעשה נועז יותר. השכיב אותי על הגב. ידיים על החזה שלי. פה על הצוואר. לזמן מוגבל הוא שלי ואני שלו. וזה הרגיש מדהים.
הוא מזג לשנינו יין. שתינו בשקט. הוא שאל אם אני רוצה להמשיך. אמרתי שאני רוצה הרבה יותר. הוא צחק. "יופי. כי גם אני." הכוסות נשארו חצי מלאות על השידה.
הפסקה. נשימה. ואז הוא ירד לאורך הגב שלי. נשיקות. לשון. איטי.
"תני לי להחזיר לך," אמרתי.
"אחר כך. עכשיו את."
"רוצה לנסות משהו חדש?" שאל.
"כן."
הוא נכנס מאחור. לאט מאוד. האצבעות שלו והוויברטור מצאו את המקום הנכון. הייתי על הקצה. הוא עצר. שוב. ושוב. "אל תעצור," התחננתי. הוא הסתובב, הפך אותי אליו, וגמר על הבטן שלי ועל החזה בצעקה.
שקט. הוא הדליק סיגריה.
"את פצצה, נועה."
"היה אחד הלילות הכי טובים שלי," אמרתי. ככה זה היה.
"כמה עולה עוד שעה?"
הסתכלתי עליו. הוא עדיין היה מוכן. לגמרי. הבחור לא ידע לעצור.
סיבוב שני. אני על הבטן. הוא מאחוריי. חזק. עמוק. ניסיתי לשתוק. לא הלך. אנחה אחת. עוד אחת. ואז זה הגיע. האורגזמה שחיפשתי. גל אחרי גל. הוא גמר איתי. פעם ועוד פעם. רעדנו.
שכבנו. נשמנו. שקט. רק הרעש של המזגן והלב שלי שמאט סוף סוף.
הוא העביר אצבע על הכתף שלי. "פעם ראשונה שלך בסוכנות?"
"זה ניכר?"
"לא. רק נראית מופתעת מעצמך."
צחקתי. הוא צדק. חיפשתי את זה חודשים. ומצאתי בדירה שכורה, עם גבר שאני לא יודעת את שמו. החיים מצחיקים.
"אני רוצה אותך שוב," אמר. "אותה סוכנות. אותה דירה דיסקרטית."
"קבענו."
הוא התלבש מהר. חליפה. שעון. שוב אדם מוכר. בדלת הסתובב. "תודה, נועה." יצא.
נשארתי עוד רגע. מזגתי לעצמי כוס יין. הסתכלתי על המיטה ההפוכה. חייכתי.
בלי שמות. בלי שאלות. רק אני, הוא ודלת סגורה. והשגרה? נשארה בחוץ.
הוסיפו חוות דעת