מאיה ודניאל: ערב VIP אחד

אני מאיה. נערת ליווי, כבר כמה שנים. ואני אוהבת את זה. לא “מסתדרת עם זה”, אוהבת. אנשים חדשים, ריגוש, סקס טוב, תחושות שלא הכרתי. סיימתי תואר ולא עצרתי לרגע. למה שאעצור? הכסף טוב, והחיוך נשאר. אני נכנסת לדירה דיסקרטית, למלון או לבית. גבר מדבר איתי, אני מעסה אותו, הכול זורם. את הרגעים האלה אני כותבת ביומן. הנה אחד.

ערב רגיל. הודעה מהסוכנות: לקוח VIP. דניאל. גבוה, מקסים, עשיר מאוד. עלה לארץ לפני כמה שנים ועשה הון. אני מגיעה. הדירה שלו מושלמת. עיצוב מוקפד, אור חם, שקט. זה לא נראה כמו מקום למפגש חטוף. זה נראה כמו בית של אהבה. לרגע חשבתי: הייתי רוצה שמישהו יאהב אותי ככה. בתנאים שלי. ושעדיין אוכל לישון באלכסון.

בדרך במעלית בדקתי את עצמי במראה. שמלה שחורה, קצרה, פשוטה. שיער פזור. שפתון בגוון יין. נשימה עמוקה. אני אוהבת את הרגע הזה, לפני הדלת. הדופק עולה. הבטן מתהפכת קצת. כל פעם מחדש, גם אחרי שנים. זה חלק מהכיף.

הוא פותח את הדלת ומחייך. “את מאיה?” “אני מאיה.” “תיכנסי. שמפניה?” הוא מוזג שמפניה ורודה. הוורודה, האהובה עליי. אנחנו יושבים אחד מול השנייה. הוא מספר על החיים שלו בחו״ל. אני מספרת שאני בשירות VIP ושיש לי תואר שני.

הוא מספר שהגיע לכאן עם מזוודה אחת. שעבד בלילות. שבנה חברה מאפס. שהיום יש לו הכול חוץ מזמן. “ואנשים,” הוא מוסיף. “אין לי הרבה אנשים לדבר איתם.” אני מבינה. בשביל זה אני כאן. גם בשביל זה.

“באמת?” “באמת. ואני אוהבת את מה שאני עושה.” “רואים.” אחת המחמאות הכי טובות שקיבלתי. הוא מושיט יד, נוגע לי בלחי, מעביר אצבע על השפתיים. “יש לך שפתיים מושלמות.” אני תופסת את היד שלו ומנשקת את קצה האצבע. מבט אחד. זה מספיק.

“חדר שינה?” הוא שואל. “קדימה.” חדר שינה מטורף. מיטה ענקית. על השידה כמה צעצועים. אני נשכבת. הוא לא מחכה. “קודם אני מפנק,” הוא אומר. והוא עומד במילה. צעצוע רוטט, אצבעות, שפתיים. הוא יודע מה הוא עושה ולא ממהר. אני נשברת לגמרי.

אני שוכבת רגע בשקט. נושמת. הוא מניח את הראש על הבטן שלי ומחייך למעלה. “טוב?” “יותר מטוב.” הוא נראה מרוצה מעצמו, כמו מישהו שזכה בפרס. ובצדק.

ואז אני מסובבת אותו על הגב. “עכשיו תורי.” הכנתי את עצמי לסיבוב ארוך. לא היה צורך. כמה רגעים, והוא כבר שם. הוא נאנח, צוחק ומתכסה בכרית. “המון זמן בלי,” הוא מודה. “רואים,” אני עונה לו, עם אותו חיוך שלו.

הוא צוחק. “את הכי טובה שהכרתי בשירותי ליווי. ואני מתכוון לזה.” אני מתלבשת לאט, בלי למהר. בדרך החוצה אני כבר יודעת שהוא יתקשר שוב. ואני יודעת גם שאענה.