מאיה, חדר ארבע
היי. אני מאיה. נערת ליווי. ולא, אני לא מסכנה. אף אחד לא הכריח אותי. אף אחד לא מנהל אותי. בחרתי. זה הסיפור של הלילה הראשון שלי בעבודה החדשה.
יום שלישי. היום לא זז. פחד. התרגשות. שוב פחד. ביום שני הזמנתי דברים ברשת. בבוקר הם הגיעו. איפור. קרמים. וצעצועים. שלושה בגדלים שונים, ועוד אחד קטן במיוחד. הכול לתיק, הכול לחדר העבודה. מישהו עוד מחזיק כאלה בעבודה? לא? רק אני. בסדר גמור.
שבע וקצת. רכב שטח שחור. אותו נהג מיום שני.
“איך קוראים לך, בעצם?”
“אלון.”
“ביום שני היית שקטה.”
“ביום שני הייתי בלחץ.”
“ועכשיו?”
“עכשיו אני בלחץ שמח.”
דיברנו כל הדרך. זה עזר. בלי זה הייתי אוכלת את הציפורניים. כשהגענו היה חושך. פנסים צהובים, עמומים. סמטה מאחור, כמה מכוניות. שם נכנסים האורחים. הדלת הקדמית רק לצוות.
ברחוב היו אנשים. ברים. צחוק. בירות. זוג התנשק ליד הכספומט. מישהו שר. העיר חגגה. אף אחד מהם לא ידע שמול האף שלהם אני מתחילה לעבוד בבית הנאות יוקרתי. דורית, המנהלת, הכניסה אותי. חדר הלבשה משלי. לוח קטן ליד הדלת.
“ירוק, את פנויה. אדום, את עם לקוח. צהוב, הפסקה או התארגנות. את מחליטה.”
“אני מחליטה,” חזרתי. זה מצא חן בעיניי.
“יש שאלות?”
“מה אם אני לא מתחברת ללקוח?”
“את אומרת לא. אני מטפלת בזה. נקודה.”
“אוקיי.”
“עוד משהו?”
“איפה הקפה?”
היא צחקה. “בסוף המסדרון. תרגישי בבית.”
למטה מועדון. בס ברצפה. שש בנות במשמרת. אחת מהן רוני, הכרתי אותה בביקור הקודם. חוטיני תחרה שחור. חזייה תואמת. מראה. נשימה. ירוק. ואז המתנה. עשר דקות. עשרים. חצי שעה. כבר היו לי מאות גברים בחודשים האחרונים, ובכל זאת הידיים הזיעו. עקבים במסדרון. דלתות נפתחות. דלתות נסגרות. רציתי שהראשון יגיע כבר.
ישבתי על הכורסה. אצבעות על התחרה. דמיינתי אותו. הראשון. גבוה? נמוך? ידיים בטוחות או מהוססות? מה הוא ירצה? מה אני ארצה? החום עלה לי בבטן. העצבים התחלפו במשהו אחר. סקרנות. רעב קטן.
עוד עשר דקות עברו. בדקתי את השפתון. בדקתי את התחרה. נשמתי.
דפיקה.
“בדרך כלל אני שולחת הודעה,” אמרה דורית. “הלילה באתי בעצמי. יש לך לקוח. דני, חדר ארבע, הקומה הזאת. נהג משאית. קבוע. בחור טוב. פגישה רגילה, אז קונדום אם הוא רוצה יותר. ברור?”
“ברור. עכשיו?”
“עכשיו. הם נכנסים מהצד, מתקלחים, לובשים חלוק, לוחצים על כפתור. ואז את.”
“אני על זה.”
“בהצלחה. ותיהני קצת. מותר.”
עוד רגע מול הדלת. שתי נשימות. יצאתי. אדום. במסדרון יצאה גם רוני, בשמלה קצרה בצבע בורדו. חיבוק חזק.
“לאן את?”
“למטה, לחדרי המסיבות. שלוש בנות, חבורה של בחורים, כמה שעות.”
“שיהיה כיף.”
“גם לך. תספרי לי אחר כך הכול.”
היא ירדה. אני המשכתי. שטיח רך. תחרה על העור. הלב דופק. חדר ארבע. יד על הידית. חיוך קטן. ונכנסתי.
הוא ישב על קצה המיטה, בחלוק לבן, שיער עוד רטוב מהמקלחת. קם כשנכנסתי. חיוך ביישני.
“היי. את חדשה?”
“חדשה פה. לא חדשה בזה.”
“אז אני בידיים טובות.”
“בידיים הכי טובות,” אמרתי, וסגרתי את הדלת מאחוריי. ככה מתחילים סיפורי סקס טובים.
הוסיפו חוות דעת