עשר בבוקר, שעתיים עד היציאה – חלק 1

פקחתי עיניים. תקרה לבנה. וילון כחול. לא החדר שלי. לקח לי שלוש שניות להיזכר: הדירה של עמית, ברמת גן. סטודנט, בן עשרים וחמש. אני בת עשרים ושתיים, ועוד לא רגילה לבקרים כאלה. סובבתי את הראש. הצד שלו ריק. התיישבתי מהר, השמיכה עד הצוואר. מהאמבטיה נשמעה הורדת מים. אחר כך צעדים.

הוא נכנס. אותו בוקסר שחור מאתמול. ״ערה!״ הוא אמר, וקפץ למיטה. ״מה השעה?״ ״עשר.״ ״אוקיי. האוטובוס שלי בשתים עשרה וחצי. אני צריכה לצאת מפה בשתים עשרה.״ ״סבבה. יש לי הרצאה באחת.״ ״אז יש לנו שעתיים.״

שעתיים. זה נשמע הרבה. זה לא הרבה. בחוץ צפרה מכונית. מישהו צעק על מישהו ברחוב. אני הסתכלתי עליו. הוא הסתכל עליי. שנינו ידענו שארוחת הבוקר יכולה לחכות.

הוא חייך. ״למה, יש לך תוכנית? חשבתי על ארוחת בוקר. או קניות. או לסדר פה קצת, את רואה את הבלגן.״ הוא עוד דיבר. אני כבר לא הקשבתי. עליתי עליו, נשכבתי לכל אורכו ונישקתי אותו. זה עבד. הוא השתתק.

הרמתי את הראש. סנטר על כפות הידיים, ידיים על החזה שלו. ״את חרמנית הבוקר,״ הוא אמר. ״אני מת על זה. עוד רגע אני אחשוב שאת מאוהבת בי.״ ״תחשוב,״ אמרתי. ״אני לא אתקן אותך.״

הוא הזיז את הרגליים. תנועה אחת, והברכיים שלי נפתחו משני צדדיו. ישבתי עליו. הפיג׳מה שלי דקה. הרגשתי הכול. זה היה חשמל.

התחלתי לזוז. קדימה, אחורה. הידיים שלו על הירכיים שלי, מושכות לתנועות ארוכות יותר. מתחת לבד הוא התקשה. שלחתי יד למטה ושחררתי אותו מהבוקסר. הוא נשף. אני המשכתי.

ואז הוא הפך אותי. אני על הגב, הוא מעליי. מכנסי הפיג׳מה ירדו. הוא התמקם ביני. נדרכתי. בפעם הקודמת, הראשונה שלי, זה כאב. ״הכול בסדר?״ הוא שאל. ״כן. רק לאט.״ ״לאט,״ הוא הבטיח. והוא קיים. הוא לא מיהר. הוא לא דחק. הוא חיכה שאגיד שאני מוכנה.

הוא התכופף. נשיקה על הבטן. על השדיים. על הצוואר. הוא הרים לי את הסנטר עם האף, ואז הגיע לשפתיים. נשיקה ארוכה. באמצע הרגשתי אותו נכנס. חיכיתי לכאב. הוא לא בא. רק חום.

הוא זז בתוכי בקצב קבוע. החזקתי לו את הגב. לא נתתי לו להתרחק. הנשימות שלו על הפנים שלי. כרכתי רגליים סביבו ובתנופה אחת הפכתי אותנו. שוב אני למעלה. הוא עצם עיניים.

רכבתי עליו. הוא התיישב, יד אחת על המזרן, יד אחת על הגב שלי. הרים והוריד אותי, עמוק יותר בכל פעם. היד שלו ירדה אל הישבן שלי. ליטפה. התקרבה. ואז העזה עוד קצת. הופתעתי. זה היה חדש. זה היה טוב.

הייתי קרובה גם ככה. זה דחף אותי מעבר לקצה. גמרתי עליו, רועדת, ממשיכה לנוע. הוא הרים אותי, הזיז אותי אחורה על הברכיים, וגמר על החזה שלי. סיימתי אותו עם היד עד שנרגע. הראש שלי נחת בשקע שבין הצוואר לכתף. בחוץ השעון המשיך לרוץ. לא היה אכפת לי. שתקנו. חיכינו שהלב יירגע. עוד אחד מהבקרים האלה שהופכים לסיפורי סקס שמספרים רק לעצמך.