קודם משלמים

הרצליה, שקיעה. עדי ישבה על החול. בקבוק יין לבן, קערת פירות, טלפון כבוי. הים היה שקט. היא לא.

עשרים ושמונה. בת יחידה. הורים מיליונרים. דירה מול הים, רכב שאין לו מספר בהמתנה, חופשות בכל העולם. גברים? לא חסרו. סקס? טוב, הרבה, מגוון. ובכל זאת, משהו חסר. הכול צפוי מדי. הכול קל מדי.

השמש נגעה במים. ואז זה קרה. רעיון אחד, חד, מטורף. נערת ליווי. לא בשביל הכסף, יש לה מספיק. בשביל הריגוש. בשביל לא לדעת מי יבוא. בשביל להיות מישהי אחרת.

באותו לילה: מספר חדש. שם בדוי, “שקד”. מודעה באתר. קצרה. ישירה. בלי מקום לדמיון. היא לחצה על פרסום ונשענה אחורה. הלב שלה דפק.

למחרת, עשר בבוקר. הטלפון צלצל. “ראיתי את המודעה.” קול גברי, נעים, מהוסס. “היום בערב?” “שמונה. אני אשלח כתובת.” דירה דיסקרטית במרכז העיר. ניתקה. חייכה.

שמונה בדיוק. דפיקה. היא פתחה. חלוק סאטן אדום, פתוח מעט למעלה. רגליים חשופות. בושם מתוק. הוא עמד בפתח ולא זז. “תיכנס.” הוא נכנס. הושיט יד. רצה למשוך אותה. היא עצרה אותו. אצבע אחת על החזה. “קודם משלמים.” הוא שלף את הארנק. השטרות נחתו על השידה.

היא משכה את החגורה. החלוק נפל. שקט בחדר. הוא בלע רוק. “את…” “אני יודעת.”

הוא הרים אותה. היא כרכה את הרגליים סביבו. הם לא הגיעו למיטה. ליד הקיר, בעמידה, מהר, חזק. “עוד,” אמרה. “חזק יותר. אני רוצה להרגיש אותך.” הוא נתן. הם הגיעו ביחד, נשימות כבדות, מצח אל מצח.

“מקלחת,” אמרה. זו לא הייתה שאלה. היא סיבנה אותו. כתפיים, גב, בטן, למטה. לאט. אחר כך ירדה על הברכיים, מתחת למים החמים. הוא נשען על הקיר ועצם עיניים. הידיים שלה שיחקו בו, הפה שלה לא מיהר. הוא רעד.

הוא סגר את המים. הרים אותה. חדר שינה. מיטה. עוד שעה שלמה. כל תנוחה, כל כיוון. זיעה ומים על העור. הסדינים נרטבו. אף אחד מהם לא הסתכל על השעון. הוא לחש את השם הבדוי שלה. היא צחקה בשקט. אף אחד לא ידע מי היא באמת, וזה בדיוק מה שהדליק אותה.

הפסקה. מים קרים מהמקרר. היא ישבה על השיש, עירומה, והוא עמד מולה. “זו פעם ראשונה שלך?” שאל. “למה אתה חושב?” “את נהנית יותר ממני.” היא צחקה. “אז אולי כן.” הוא התקרב שוב. היא כרכה את הרגליים סביבו. הפסקה נגמרה. סיבוב נוסף, הפעם על השיש, לאט יותר. ואז שוב למיטה.

עשר וחצי. הוא התלבש, הסתכל עליה עוד פעם. “אני יכול להתקשר שוב?” “תנסה.” הוא יצא.

עדי נשארה על המיטה. עירומה, מתנשפת, מחייכת. היא הדליקה את הטלפון. שלוש הודעות חדשות על המודעה. היא קראה אותן אחת אחת, ונשכה שפה. מסתבר שהיא רק התחילה.