קטיה, דירה אחת וסוד אחד

חיפה. מסיבת יום הולדת של חבר. גג עם נוף למפרץ. הכרתי שם חצי מהאנשים. את קטיה לא הכרתי. היא עמדה ליד המעקה. שמלה שחורה. שיער קצר. עיניים ירוקות. ״את מכירה את בעל השמחה?״ שאלתי. ״לא,״ היא אמרה. ״אני מכירה את הנוף.״ חייכתי. נשארתי.

דיברנו שעתיים. על חיפה. על ברלין. על ספרים שאף אחד לא קורא. היא הייתה חכמה. מהירה. מצחיקה. ובטוחה בעצמה בצורה שלא ראיתי הרבה. ״אז מה את עושה?״ שאלתי בסוף. היא הסתכלה עליי רגע. ״אני נערת ליווי,״ אמרה. ״בחירה שלי. אני בוחרת עם מי. וזה עובד לי.״

שתקתי שנייה. ״זה מפחיד אותך?״ שאלה. ״לא,״ עניתי. ״זה מסקרן אותי.״ ״יופי,״ היא אמרה. ״אז אולי נמשיך את השיחה במקום אחר.״ היא הקלידה משהו בטלפון שלי. כתובת. דירה דיסקרטית בכרמל. יום חמישי. תשע בערב.

יום חמישי. תשע בדיוק. היא פתחה את הדלת בחלוק שחור. ״באת בזמן,״ אמרה. ״לא רציתי לפספס דקה.״ הדירה הייתה שקטה. אור כתום. וילונות סגורים. מוזיקת ג׳אז ברקע. ריח של סנדלווד.

היא מזגה וויסקי. נתנה לי כוס. ״לחיים,״ אמרה. ״לחיים.״ ואז היא הניחה את הכוס. התקרבה. נישקה אותי. לאט. אחר כך פחות לאט. החלוק נפתח. הידיים שלי מצאו אותה. היא נשמה עמוק. ״אל תמהר,״ לחשה. ״יש לנו את כל הלילה.״

לא מיהרנו. כל נגיעה שלה הייתה מדויקת. כל נשימה שלה הדליקה אותי. היא ידעה מה היא רוצה. היא ידעה מה אני רוצה. לפעמים לפני שאני ידעתי. הגופים שלנו נעו ביחד, בקצב שהלך ועלה. עד שלא נשאר שום דבר חוץ מאיתנו.

היא עלתה עליי. הובילה. ״תסתכל עליי,״ אמרה. הסתכלתי. לא יכולתי להוריד ממנה את העיניים. הציפורניים שלה על החזה שלי. השיער שלה נופל על הפנים. הגניחות שלה הולכות ומתגברות. ״עכשיו,״ לחשה. ושנינו הגענו לשיא. יחד. בצעקה אחת. היא נפלה עליי. מתנשפת. צוחקת. ״וואו,״ אמרה. ״כן,״ עניתי. ״וואו.״

בחוץ, מעבר לווילון, האורות של המפרץ נצצו. אנייה צפרה מרחוק. קטיה קמה, פתחה את החלון. רוח קרירה נכנסה. היא חזרה למיטה ונכנסה מתחת לשמיכה.

אחרי זה שכבנו בשקט. הראש שלה על החזה שלי. ״מה אתה חושב?״ שאלה. ״שלא ציפיתי לזה,״ עניתי. ״לסקס?״ ״לזה,״ אמרתי. ״לקרבה.״ היא חייכה. ״גם אני לא.״

מאז אנחנו נפגשים שם. באותה דירה. פעם בשבוע, לפעמים יותר. יש לילות של תשוקה מטורפת. יש לילות של שיחות עד ארבע לפנות בוקר. קטיה היא לא רק מלווה. היא שותפה לסוד. היא מישהי שרואה אותי. באמת רואה.

אני לא יודע מה זה. לא נתנו לזה שם. ואולי זה בדיוק העניין. כי בין הקירות האלה אין שיפוטים. אין מסכות. רק שני אנשים. ואמת אחת פשוטה. כשמישהו רואה אותך כמו שאתה, זה הדבר הכי סקסי שיש.