xfinder > סיפורי סקס > קשורה, ובוחרת בזה

קשורה, ובוחרת בזה

0

אני קוראת את הסיפורים פה כבר כמה שבועות. כל ערב. וזה עושה לי משהו. החשק שלי בשמיים. אז שאלתי את עצמי שאלה פשוטה. מה אני באמת רוצה? התשובה הגיעה מהר. אני רוצה להיות קשורה.

מה זה אומר אצלי

רצועות על הידיים. מוט פיזור בין הקרסוליים. אזיקים רכים. כל דבר שמגביל אותי. שמשאיר אותי פתוחה. חשופה. שלו. ״את בטוחה?״ שאל אותי עמית בפעם הראשונה. ״לגמרי.״ ״ואם תרצי לעצור?״ ״אז אגיד את המילה.״ קבענו מילת ביטחון. קבענו גבולות. רק אז התחלנו.

וזה עובד. כשאני קשורה, הוא משתנה. בטוח יותר. חד יותר. שולט. ואני? שותקת. מצייתת. מחכה. הגוף שלי מתחמם עוד לפני שהוא נוגע בי. בתוך השקט הזה אני מגיעה למקום אחר. מרחפת. משוחררת. מוזר, נכון? דווקא כשאני כבולה, אני הכי חופשייה. כי אני יודעת שמילה אחת שלי עוצרת הכול.

איך זה נראה בפועל

יום רגיל. עבודה. פגישות. פקקים באיילון. כביסה. ואז הודעה ממנו, באמצע היום. ״הערב.״ מילה אחת. אני יודעת מה היא אומרת. כל אחר הצהריים אני חושבת רק על זה. בערב הוא מחכה בחדר. הרצועות על המיטה. ״תושיטי ידיים.״ אני מושיטה. הוא קושר. בודק. ״חזק מדי?״ ״לא.״ ״המילה?״ אני אומרת אותה. הוא מהנהן. ״טוב. עכשיו את שלי.״

ואחרי? הוא פותח הכול לאט. מעסה לי את פרקי הידיים. מביא מים. מכסה אותי. ״איך היה?״ ״טוב.״ ״רק טוב?״ ״מושלם.״ הוא מחבק אותי. זה החלק שאף אחד לא מספר עליו. הרוך שבא אחרי. הוא חשוב בדיוק כמו כל השאר.

ואז התחלתי לחשוב

איך הגענו לזה? למה דווקא אנחנו? כמה זוגות נשואים אחרים עושים את אותו דבר ולא מספרים? ומה אצלנו אסור, שאצל אחרים הוא רגיל לגמרי? אין לי תשובות. אז אני שואלת אתכם. ישר. בלי סיבובים.

  • איזה פטיש או הרגל מיני שלכם היה מזעזע את החברים שלכם?
  • מה אצלכם קו אדום, גם אם זוגות אחרים נהנים מזה?
  • למה? מה גורם לכם לאהוב או לא לאהוב?
  • ניסיתם פעם משהו מסקרנות, בהסכמה מלאה, וגיליתם שאתם אוהבים אותו?

תכתבו. בלי בושה. בלי שיפוט. אני קוראת הכול. ועמית? הוא קורא מעבר לכתף שלי. ״תשאלי אותם גם על החבלים,״ הוא אומר. ״כבר שאלתי.״ ״אז תשאלי שוב.״

מילה אחרונה

לכל מי שקורא את זה ומרגיש את אותו דגדוג. לא צריך להתחיל מכל הציוד. מתחילים מדיבור. ערב שקט. כוס יין. ״יש משהו שאני רוצה לספר לך.״ זה הכי קשה. אחר כך הכול קל יותר. קובעים מילה. קובעים גבולות. בודקים. מתחילים לאט. ואם משהו לא מרגיש טוב, עוצרים. בלי דרמות. זה כל הסוד. שליטה אמיתית מתחילה באמון. בלי אמון, זה סתם חבל. ועם אמון? זה הלילה הכי טוב בשבוע. תשאלו את עמית. הוא כבר מחכה ליום חמישי, וגם אני, יותר ממה שאני מוכנה להודות.

אין עדיין חוות דעת

הוסיפו חוות דעת

כתבו מה חוויתם בפועל — תגובות כלליות או פוגעניות לא יאושרו.