שעתיים בדירה דיסקרטית, ואין דרך חזרה

חמש שנים איתה. לא נשואים. דירה משותפת, חשבון משותף, שגרה משותפת. ואהבה? כבר לא בטוח. ידעתי שזה נגמר. לא היה לי אומץ להגיד את זה בקול. בערבים ישבנו מול נטפליקס. כל אחד בטלפון שלו. ״לילה טוב.״ ״לילה טוב.״ ככה חודשים. אולי שנה.

ואז מורן. בר בפלורנטין, יום רביעי. היא ביקשה מצית. לא היה לי. ״אז תקנה לי משקה במקום,״ אמרה. קניתי. שעתיים אחר כך כבר התנשקנו על המדרכה. ״לאן?״ שאלה. ״אין לי לאן.״ ״אז נמציא.״

המצאנו. הרכב שלי, חניון ליד חוף הצוק. צפוף. חם. כל רכב שעבר, קפצנו. ״זה לא הולך ככה,״ אמרה אחרי. ״מגיע לנו מקום אמיתי.״ ״יש לך רעיון?״ ״דירות דיסקרטיות. שמעת?״

שמעתי. אף פעם לא חשבתי שאשתמש. באותו לילה, בבית, חיפשתי בטלפון כשהיא כבר ישנה. תמונות, מחירים, אזורים. מצאתי אחת. ג'קוזי, חנייה, כניסה נפרדת. שלחתי למורן צילום מסך. התשובה הגיעה תוך שנייה: ״חמישי. שמונה. אל תאחר.״ לא איחרתי. הגעתי רבע שעה קודם וישבתי ברכב, הלב דופק כמו לפני מבחן.

שבוע אחר כך: דירה דיסקרטית במרכז, לשעתיים. דלת נפתחת. אור עמום, מיטה ענקית, וג'קוזי בתוך החדר. ממש בתוך החדר. ״רציני?״ אמרתי. ״רציני,״ היא צחקה. היא זרקה את התיק על הכורסה, חלצה נעליים והלכה יחפה על הפרקט. ״תראה את המקום הזה. זה כמו מלון. רק בלי הפקיד שמסתכל עליך.״ ״ובלי הבוקר שאחרי.״ ״בדיוק. רק שעתיים. מספיק לנו.״ הזמנתי יין מראש. מזגתי. היא הרימה כוס.

״לחיים.״ ״על מה?״ ״על זה שאנחנו פה.״ לגימה. עוד אחת. היא הניחה את הכוס, התקרבה ונשכה לי את תנוך האוזן. הנשימה נעצרה. ״בוא אליי,״ לחשה. רציתי לרדת אליה, לטעום אותה. ״לא. אני קודם.״ והיא הייתה קודם.

נשיקות. ידיים. לשונות. ואז היא פשוט התיישבה עליי. הידיים שלי על השדיים שלה. היא זזה. לאט, ואז מהר. ״אני קרוב.״ ״אני יודעת.״ היא לא עצרה. עוד תנועה. ועוד אחת. ונגמרתי בתוכה, בגל אחד ארוך, בלי כוח לנשום.

אחרי זה, ג'קוזי. שנינו במים החמים. כמעט בלי מילים. רק בועות, אור עמום, והיד שלה על החזה שלי. ״על מה אתה חושב?״ ״על כלום.״ ״יופי. זה בדיוק המקום לזה.״

אבל חשבתי. על הבית. על הספה מול נטפליקס. על ״לילה טוב״ בלי מבט. ועל זה שכאן, בתוך שעתיים, הרגשתי יותר ממה שהרגשתי שם בשנה שלמה. מורן הניחה את הראש על הכתף שלי. ״אתה לא חייב להחליט כלום עכשיו.״ ״אני יודע.״ ״אז אל תחליט. תהיה פה.״ הייתי פה.

״מחר?״ שאלה כשהתלבשנו. ״אותה שעה.״ ״אותה דירה.״ זמן גנוב, בלי הסברים ובלי הבטחות. פעם קראתי המון סיפורי סקס בגידות. אף פעם לא חשבתי שאהיה הגיבור של אחד. סקס טוב. שיחה טובה. דירה דיסקרטית מושלמת. מה עוד צריך?