אגם. בלי לחשוב פעמיים

יש פנטזיות שמחזיקים שנים. שלי הייתה קוקסינלית. אחת אמיתית. לא בסרטון, לא בדמיון. אצלי בבית.

ואז אגם כתבה לי. ״אני פנויה הערב. אצלך?״

״אצלי.״

אני מסתכל על ההודעה הרבה זמן. אני מקליד ״בטוחה?״ ומוחק. מקליד ״מעולה״ ומוחק. בסוף שולח כתובת. זהו. אין דרך חזרה. אני מסדר את הסלון. מחליף חולצה פעמיים. פותח בקבוק יין ומשאיר אותו לנשום. השעון זוחל. כל רכב ברחוב נשמע לי כמו היא.

תשע בערב. דפיקה. אני פותח. היא עומדת בכניסה. בלונדינית. שיער עד הגב. שמלה שחורה קצרה. גוף שעוצר תנועה. ומעל הכול, חיוך. חיוך כזה שאומר ״אני יודעת בדיוק למה אתה בוהה.״

אני חלש מול חיוכים. תמיד. היא יודעת את זה כבר מהשנייה הראשונה.

״אתה תכניס אותי?״

״סליחה. כן. תיכנסי.״

היא נכנסת. סוגרת את הדלת. ומנשקת אותי. ככה. בלי הקדמות. שפתיים רכות. טעם של תות. אני מאבד את חוש הזמן. היא מנשקת כמו אישה שרוצה. כמו אישה שבאה בשביל זה. הידיים שלה על העורף שלי, מושכות.

״איפה המיטה?״

אני מראה. היא מובילה.

השמלה נופלת. אני מסתכל. החזה שלה מושלם. אני נוגע. מנשק. השפתיים שלי על העור שלה, והיא נאנחת. הידיים שלה מטיילות עליי, פותחות כפתורים, מורידות.

״תשכב,״ היא אומרת. ״תן לי לעבוד.״

אני שוכב. היא פותחת לי את המכנסיים. יורדת. חום. קצב. אני נאחז בסדין. ואז היא עוצרת לשנייה, מורידה את התחתונים שלה, ומסתכלת עליי. ״מוכן להפתעה?״

״מוכן.״

וההפתעה הייתה בדיוק מה שחיכיתי לו. היא נוגעת בעצמה. נוגעת בי. בו זמנית. אני לא יודע על מה להסתכל קודם. אני רוצה לגעת בה. אני נוגע. היא נאנחת חזק יותר.

היא מרימה את הראש. מחייכת. אותו חיוך מהכניסה. ״אתה אוהב מה שאתה רואה?״

״מאוד.״

״אז תגיד לי מה אתה רוצה. אני לא קוראת מחשבות.״

״את קוראת מחשבות. ראיתי.״

היא צוחקת. ממשיכה. ואני כבר לא מדבר.

״יש משהו שאתה רוצה?״ היא שואלת.

״קצת שליטה.״

״אוקיי. רק תשאל לפני כל צעד.״

״אפשר?״

״כן.״

היא מתהפכת על הבטן. אני מאחוריה. ידיים על המותניים. ״עכשיו?״

״עכשיו.״

לאט. עמוק. היא גונחת. אני מגביר. היא דוחפת אחורה, אליי. ״אל תעצור.״ אני לא עוצר. החדר מלא בקולות שלה. השיער הבלונדיני על הכרית. הגב שלה מתקמר. אני מחזיק חזק יותר. היא מבקשת עוד. אני נותן עוד.

הזיעה על הגב שלה נוצצת באור של המנורה. אני מעביר יד לאורך עמוד השדרה שלה. היא נרעדת. ״עוד קצת,״ היא לוחשת. ״אני כמעט שם.״

אני גומר. חזק. היא גומרת איתי, רועדת, צוחקת בשקט.

שקט. נשימות. היא מתהפכת ומסתכלת עליי. ״נו? הפנטזיה עמדה בציפיות?״

״עברה אותן.״

כוס יין אחת. שתי לגימות כל אחד. החלון פתוח. רוח קרירה.

״אז אני חוזרת?״

״את חוזרת.״