אסף לא דיבר עם אף אחת. ואז רוני

אסף, 30. שקט. תמיד היה שקט. בעבודה, בחתונות, בארוחות. אנשים חשבו שהוא מתנשא. הוא לא היה. הוא פשוט פחד. פחד להגיד משהו טיפשי. פחד שיצחקו. פחד שיסרבו. אז הוא שתק. והשתיקה בנתה סביבו קירות.

הוא רצה מישהי. רצה מגע. רצה להפסיק לחזור לבד. אבל לא ידע איך.

ההודעה

לילה. 1:40. פורום על משהו אחר לגמרי. מודעה של שירות ליווי. הוא הסתכל עליה דקה. סגר. פתח שוב. ״זה לא בשבילי,״ אמר לעצמו. עשר דקות אחר כך שלח הודעה. ״שלום. אני רוצה לקבוע.״ השאיר את הטלפון על השולחן והלך להתקלח. כשחזר, הייתה תשובה.

״מתי נוח לך?״ הוא כתב: ״שבוע הבא.״ מחק. כתב: ״מחר.״ שלח לפני שיתחרט. כל היום למחרת הוא לא הצליח להתרכז. בדק את השעון כל עשר דקות.

רוני

היא פתחה את הדלת. ג׳ינס. חולצה שחורה. שיער קצר. ״אסף?״ ״כן.״ ״אתה תמיד כזה מדבר?״ הוא חייך. היא חייכה בחזרה. ״תיכנס.״

שניהם לא ידעו מה לצפות. הוא, כי מעולם לא עשה את זה. היא, כי הוא לא דומה לאף אחד שהכירה. ישבו במטבח. היא הכינה קפה. ״ספר לי משהו.״ ״מה?״ ״משהו. כל דבר.״ הוא סיפר על העבודה. היא שאלה עוד. הוא סיפר עוד. אחרי חצי שעה הוא הבין שהוא מדבר כבר עשרים דקות ברצף. ״סליחה,״ אמר. ״על מה?״ היא צחקה. ״זה הכי טוב שהיה לי השבוע.״

״למה דווקא אני?״ שאל אותה פעם. ״מה זאת אומרת?״ ״יש לך הרבה לקוחות. למה את מתאמצת איתי?״ היא חשבה רגע. ״כי אתה לא מעמיד פנים. רוב הגברים באים עם הצגה. אתה בא עם פחד. פחד אני יודעת לעבוד איתו. הצגה, לא.״ הוא לא ידע מה לענות. אז שתק. אבל הפעם, השתיקה הייתה נעימה.

מגע

בפגישה הראשונה הם רק דיברו. בשנייה, היא נגעה לו ביד. ״זה בסדר?״ ״כן.״ בשלישית, היא לקחה את היד שלו ושמה על הצוואר שלה. ״תרגיש.״ הוא הרגיש דופק. מהיר. ״גם אני מתרגשת,״ היא אמרה. ״באמת?״ ״באמת.״

הוא נישק אותה. היא נישקה בחזרה. חזק יותר. הם עברו לחדר. היא הורידה לו את החולצה. הוא רעד. ״לאט,״ היא אמרה. ״אני פה. אין מבחן.״ הוא נשם. הידיים שלו מצאו את הדרך. היא הובילה כשצריך. נתנה לו להוביל כשהיה מוכן. כשזה נגמר, הוא שכב על הגב ובהה בתקרה. ״אתה בסדר?״ ״אני מצוין.״ הוא התכוון לזה.

אחר כך

הם המשיכו להיפגש. כל פעם הוא נפתח קצת יותר. בעבודה שמו לב. ״אסף דיבר בישיבה,״ מישהו אמר בהלם. הוא התחיל לצחוק בקול. להסתכל לאנשים בעיניים. להגיד ״לא״ כשצריך.

גם רוני השתנתה. ״אתה יודע מה מיוחד בך?״ שאלה פעם. ״מה?״ ״אתה לא משחק. אף פעם.״ אחרי שנים של גברים עם מסכות, זה היה בשבילה כמו אוויר. הם דיברו על פחדים. שלו. שלה. על דברים שאף אחד אחר לא שמע.

השורה התחתונה

קרבה אמיתית מגיעה מאיפה שלא מצפים. לפעמים מנערת ליווי עם שיער קצר וקפה שחור. לכל אחד מגיע מישהו שיגיד לו: אתה בסדר. תדבר. אני מקשיבה.