מורן, שמן חם ושבוע מטורף

מורן. ככה קראו לה באתר. תמונה אחת עם חיוך, גומות חן, וידיים שנראו כאילו הן יודעות משהו שאני לא. שלחתי הודעה באחת בלילה. היא ענתה בשבע בבוקר.
״עיסוי רגיל או אירוטי?״
״אירוטי,״ כתבתי. ״אבל אני בעיקר צריך מגע. שבוע מטורף בעבודה.״
״כמה מטורף?״
״שלושה פרויקטים. שני מנהלים. אפס שינה.״
״אז אתה בידיים טובות. איפה?״
שלחתי לה כתובת של דירה דיסקרטית בראשון לציון. היא שלחה לב. זה היה כל השיח.
כל היום אחר כך הייתי בחוץ. בישיבות הנהנתי בלי לשמוע. בצהריים שכחתי לאכול. בחמש כבר הייתי בדירה. מקלחת. חולצה נקייה. בדקתי את השעון כל שתי דקות.
בשבע וחצי הגיעה הודעה ממנה. ״יוצאת. משהו מיוחד שאתה אוהב? ריח?״
״תפתיעי אותי.״
״אוקיי. אז תהיה מוכן להפתעות.״
קראתי את זה שלוש פעמים. הלב התחיל לדפוק.
היא הגיעה בשמונה. מיטת עיסוי מתקפלת על הכתף. תיק עם שמנים. שמלה שחורה פשוטה. ״סליחה, נתקעתי ברמזור,״ אמרה וחייכה. הגומות. ישר הבנתי שהערב הזה הולך להיות שונה. היא פרשה את המיטה, כיבתה את האור הגדול, הדליקה מנורה קטנה. שמה מוזיקה שקטה מהטלפון.
היא פתחה בקבוק. ריח של וניל ושל משהו מתוק אחר מילא את החדר. ״זו ההפתעה הראשונה,״ אמרה. ״יש עוד.״
״כמה עוד?״
״תלוי בך.״
״תתפשט. על הבטן.״
היססתי שנייה. היא הרימה גבה. ״אני כבר ראיתי הכול. תירגע.״ צחקתי. והתפשטתי.
עשיתי. בלי ויכוח. שמן חם נזל על הגב. הידיים שלה נחתו על הכתפיים. לחצו. עמוק. ואז עוד יותר עמוק. כל השבוע יצא ממני באנחה אחת.
״לחוץ?״ היא שאלה.
״כבר לא.״
״איפה הכי כואב?״
״כתפיים. צוואר. הכול.״
״אז נתחיל מהכול.״
היא עבדה בשקט. אצבעות חזקות. מרפקים. כפות ידיים חמות. כל קשר שמצאה, פירקה. לאט. בסבלנות. הנשימה שלי האטה. העיניים נעצמו. כמעט נרדמתי. כמעט.
היא צחקה. המשיכה. גב, מותניים, רגליים. כל הגוף שלי התחשמל. צמרמורת. חום. ואז הרגשתי איך אני מתעורר. אין מה לעשות עם זה. הידיים שלה ירדו נמוך יותר. לישבן. עצרו לרגע.
״בסדר?״
״יותר מבסדר.״
אז היא המשיכה. ליטפה, עיסתה, הקיפה. הגיעה לשם. הנשימה שלי נעצרה. רציתי לגמור כבר אז. לא נתתי לעצמי. לא עכשיו. לא אחרי שחיכיתי לזה כל היום.
״תסתובב.״
הסתובבתי. השמלה השחורה כבר הייתה על הרצפה. מורן עמדה מעליי, עור שזוף ומבריק משמן. שמתי ידיים על המותניים שלה. היא מרחה שמן על החזה שלי, על הבטן, למטה. ואז התכופפה. השפתיים שלה. חם. רטוב. איטי. החדר התמלא בריח של שמן ושל נשימות כבדות.
היא לא מיהרה. כל פעם שהתקרבתי, היא האטה. חיכתה. ואז חזרה. משחקת בי. ואני נתתי לה.
״עוד לא,״ היא לחשה כשהרגישה שאני מתקרב. עצרה. מרחה שמן גם על עצמה. עלתה על המיטה. החליקה עליי, גוף על גוף.
״רוצה?״
״כן.״
היא ירדה עליי לאט. ואז התחילה לנוע. מהר. חזק. היא הובילה, אני רק החזקתי. שפתיים על החזה שלה. הקולות שלה מתגברים. השמן מחליק בינינו. המיטה הצרה חורקת. לא היה אכפת לאף אחד מאיתנו. הייתי על הקצה. עצרתי. שוב. רציתי לראות אותה קודם.
״תסתכל עליי,״ היא אמרה.
הסתכלתי. ושנינו התפוצצנו. ביחד. ואז עוד פעם.
הרעד לא עזב אותי עוד דקה ארוכה. היא נשכבה עליי, הלחי שלה על החזה שלי. שמעתי את הלב שלה. מהר, ואז לאט יותר. אף אחד מאיתנו לא דיבר. לא היה צורך.
שכבנו על הגב, מתנשמים. המוזיקה עוד התנגנה. ״לא היה לי עיסוי כזה אף פעם,״ אמרתי.
״אני יודעת,״ היא חייכה.
היא הדליקה סיגריה ליד החלון. עישנה בשקט. התלבשה. קיפלה את המיטה. ״תכתוב לי כשהבוס שוב ישגע אותך.״ הדלת נסגרה. ואני כבר ידעתי שאכתוב. אולי אפילו לפני שהבוס ישגע אותי.
בבוקר קמתי בלי כאב גב. בפעם הראשונה מזה חודשים. בעבודה כולם שאלו מה קרה לי. חייכתי. ״עיסוי טוב,״ אמרתי. זה לא היה שקר.
הוסיפו חוות דעת