עומר ולנה. הסוד שהוא סוף סוף אמר

עומר, 30. עיר גדולה. עבודה טובה. חיים מסודרים. לב קפוא. ואז לנה. נערת ליווי. שיער שחור עד הגב. עיניים כחולות. הוא בא לערב אחד. הוא נשאר הרבה יותר.

היא עשתה משהו שאף אחת לפניה לא עשתה. היא שברה לו את הקרח. בשבוע הראשון הם נפגשו פעמיים. בשני שלוש. בחודש השלישי כבר לא ספר.

״אתה יודע שאני לא אמורה להתאהב בלקוחות,״ היא אמרה פעם. ״ואת?״ ״אני מה?״ ״מתאהבת?״ היא לא ענתה. רק נישקה אותו. זו הייתה תשובה מספיק טובה. מאותו ערב הם הפסיקו לקרוא לזה פגישות. זה פשוט היה ביחד.

בערבים הם הלכו ברחובות. חיפה, אורות על המפרץ, מכוניות למטה. יד ביד. ״על מה אתה חולם?״ היא שאלה. ״על זה,״ הוא אמר. ״על מה?״ ״על זה. בדיוק עכשיו.״ היא צחקה. הם דיברו על אהבה. על החיים. על מה שעוד יכול לקרות.

אבל היה משהו. עומר הסתיר אותו. בחדר, כשהיא נצמדה אליו, כשהנשימה שלה התקצרה, הגוף שלו לא תמיד הקשיב. פעם אחת. ועוד פעם. ואז הפחד שזה יקרה שוב. והפחד רק החמיר. הוא התחיל להתחמק. ״אני עייף.״ ״יום קשה.״ ״אולי מחר.״ הוא אהב אותה. בגלל זה פחד.

לנה שמה לב. היא לא טיפשה. ״קרה משהו?״ ״לא.״ ״עומר.״ ״באמת, כלום.״ היא לא לחצה. אבל ראה בעיניים שלה שהיא דואגת. וזה כאב לו יותר מהכול. הוא שכב ער בלילות. מתהפך. חושב. ״היא תלך,״ אמר לעצמו. ״בסוף היא תלך.״

לילה אחד הוא החליט. די. הוא לא נותן לזה לנהל אותו. הוא קבע תור לרופא. ישב מולו. אמר את זה. ״זה נפוץ,״ אמר הרופא. ״יותר ממה שאתה חושב. יש פתרונות.״ הם דיברו על תרופה. מתאימה לו. בטוחה. איך להשתמש בה נכון. עומר יצא מהקליניקה ונשם. בפעם הראשונה מזה חודשים. ״למה לא באתי קודם?״ שאל את עצמו במעלית. לא הייתה לו תשובה טובה.

באותו לילה הם ישבו על ספסל בגן. ירח מלא. כוכבים. שקט. ״אני צריך להגיד לך משהו,״ הוא אמר. היא הסתכלה עליו. ״תגיד.״ הוא סיפר הכול. הפחד. הבושה. הרופא. ״אני רוצה שזה יעבוד. אנחנו.״

היא שתקה רגע. העיניים שלה לא זזו ממנו. ואז שמה יד על הלחי שלו. ״זה הסוד?״ ״זה הסוד.״ ״עומר. אני פה. בלי תנאים. מה שחשוב לי זה אנחנו. שנהיה ביחד. שנהיה שמחים. הבנת?״ ״הבנתי.״ ״יופי.״

היא נישקה אותו. ארוך. לאט. על הספסל, מתחת לירח. מאוחר יותר, אצלה, האור עמום, הבגדים על הרצפה. בלי לחץ. בלי מבחן. רק הם. הידיים שלה. הנשימה שלה. הגוף שלו ענה הפעם. בלי היסוס. ״רואה?״ היא לחשה. ״רואה,״ הוא צחק.

הם הבינו משהו. האהבה גדולה מכל פחד. הכוח מגיע מהאמון. ויחד, הם פתחו דף חדש. דף נקי. בלי סודות. רק הם, והעיר.