שירה: כבול, ומרוצה מזה

פנטזיות צריכות להתגשם. תמיד חשבתי ככה. אבל הפנטזיה הכי גדולה שלי נשארה בראש שנים. עד שירה. פגשתי אותה ברומניה, בטיול עם מי שהייתה אז בת הזוג שלי. נופים, טירות, כבישים מתפתלים. ואני חשבתי רק על דבר אחד: אישה אחרת. שירה הייתה בקבוצה. בדיוק מה שדמיינתי. לא אמרתי מילה, והיא נעלמה לי.

היו רגעים. ארוחת בוקר בשולחן ליד. מבט אחד בטירה. חיוך קטן באוטובוס. כל פעם אמרתי לעצמי: עכשיו. וכל פעם שתקתי. ביום האחרון היא ירדה בתחנה אחרת. חשבתי שזהו. שנגמר לפני שהתחיל.

שבועיים אחרי שחזרנו. קניון. קפה. ואז קול מאחוריי. “אתה מהטיול, נכון? שב.” ישבתי. דיברנו. היא נפרדה מבן הזוג, אני נפרדתי מאשתי. “חסר לי חום,” היא אמרה. “חסר לי שמישהו ירצה אותי.” ואז הראש שלה על הכתף שלי. זהו, חיבור. כמה ימים קודם כמעט התקשרתי לשירותי ליווי, רק בשביל שיחה. לא היה צורך.

“אתה זוכר את המרפסת?” היא שאלה. “בבית ההארחה?” “כן.” “ראיתי שאתה מסתכל.” “ולא אמרת כלום.” “גם אתה לא.” צחקנו. שנינו ידענו שהפעם זה יהיה אחרת.

“בוא אליי בערב. יין.” “באיזו שעה?” “תשע.” הגעתי בתשע. לבוש טוב, נרגש. היא פותחת את הדלת בבייבי דול, כמעט כלום מתחת. הבנתי מיד מה הולך לקרות. “תיכנס.” היא מושכת אותי פנימה. נשיקה עמוקה, ארוכה, שלא נגמרת. אנחנו זזים לאט עם המוזיקה, והיא מובילה אותי לחדר השינה.

החדר הזה הוא לא חדר רגיל. נדנדה גדולה. אזיקים ליד המיטה. כמו חדר של מישהי מעולם הליווי. “אני רוצה לאזוק אותך,” היא אומרת. “אתה בסדר עם זה?” “כן.” אני שוכב, ידיים לצדדים. היא סוגרת את האזיקים. חזק.

“אם תרצה שאפסיק, תגיד ‘רומניה’,” היא אומרת. אני מחייך. “רומניה. הבנתי.” “מקווה שלא תצטרך.” היא מתכופפת, והשיער שלה נופל לי על החזה. ריח של וניל ויין. אני כבר לא חושב על שום דבר אחר.

ומעכשיו היא מחליטה. היא מלקקת, מנשקת, נושכת קלות. מעבירה שוט על כל הגוף, מלמעלה למטה. אני לא בשליטה, וזה מדליק אותי יותר מכל דבר. אני רוצה רק שהיא תעלה עליי.

“עוד לא,” היא לוחשת. היא מחכה. מתגרה. מתרחקת ומתקרבת. כל שנייה נמתחת. אני מושך באזיקים בלי כוונה, רק כדי להרגיש שהם שם. היא צוחקת. היא יודעת בדיוק מה היא עושה לי.

והיא עולה. מזיזה את הבייבי דול ומתיישבת. לאט. ואז מהר יותר. החזה שלה מציץ מהבד, והיא מושכת את הפה שלי אליה. היא פותחת את האזיקים. אני מתיישב, והיא רוכבת עליי חזק. ואז זה קורה, לשנינו, כמעט באותה שנייה.

היא נשארת עליי. מנשקת. מתחככת. “עוד?” היא לוחשת. “הלוואי שזה לא ייגמר.” זה מה שאני אוהב בסיפורי סקס שליטה. לפעמים לוותר על השליטה זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לך.