תא אחרון, פאב בלונדון

לונדון. פאב צפוף. חמישה חברים, סיבוב שלישי של בירה. אני יושב ליד הבר וצוחק בזמנים הנכונים, אבל בפנים אני בכלל לא שם. עשרים ושש שנה אני יודע שאני נמשך לגברים. עשרים ושש שנה אני שותק. אף אחד מהחבר'ה לא יודע. לפעמים נדמה לי שגם אני לא באמת יודע.

ואז אני רואה אותו. קצה הבר. כתפיים רחבות, חולצה שחורה, עיניים ירוקות. אני לא מצליח להפסיק להסתכל. הוא שם לב. מסתכל בחזרה ולא ממצמץ. מחייך. קם. הולך לכיוון השירותים. ומעיף מבט אחד לאחור, ישר אליי.

״אני חוזר,״ אני אומר לחבר'ה. ״מה, שוב שירותים?״ צוחק עידן. אני לא עונה. אני כבר במסדרון, והלב שלי דופק כמו אחרי ריצה. המסדרון צר וחשוך. ריח של בירה ישנה וסבון זול. מוזיקה עמומה מאחוריי. אני חושב לחזור. שנייה אחת. ואז אני ממשיך ללכת. כל צעד מרגיש כמו החלטה. כל צעד מרחיק אותי מהשולחן ההוא, מהשתיקה ההיא, מהבחור שהייתי עד לפני דקה.

הוא עומד ליד הכיור. ״חשבתי שלא תבוא,״ הוא אומר. בעברית. אני קופא. ״ישראלי?״ ״דניאל. מחיפה. גר פה חמש שנים.״ אחר כך אני אגלה שהוא עובד כגייז לאירוח, מלווה גברים בתשלום. עכשיו זה לא מעניין אותי בכלל. הוא נכנס לתא האחרון ומשאיר את הדלת פתוחה סנטימטר. אני נכנס. נועל.

אין מילים. רק מבטים. הוא מנשק אותי לאט, ואני מרגיש אותו צמוד אליי, קשה ומוכן. הגוף שלי בוער. אני מוריד לו את החולצה. חזה שזוף, שרירי. אני מנשק אותו ויורד למטה. ״רוצה?״ הוא לוחש. ״רוצה,״ אני עונה. אני פותח לו את הג'ינס. בפעם הראשונה בחיים אני לוקח גבר לפה, ואני נהנה מכל שנייה.

אחרי כמה דקות הוא מרים אותי. מסובב אותי לקיר. ״תגיד לי אם להפסיק.״ ״אל תפסיק.״ הוא נכנס לאט. כואב רגע, ואז רק טוב. מאוד טוב. היד שלו עוטפת אותי מלפנים. הקצב עולה. אני נושך את השפה כדי לא לצעוק. הוא גומר בתוכי, רועד, נצמד אליי חזק.

ואז הוא מסתובב. ידיים על הקיר. מבט מעבר לכתף. ״תורך.״ אני לא צריך הזמנה שנייה. הרגליים רועדות, הנשימה נעצרת, ואני גומר בתוכו כמו משוגע. שנינו מתנשפים. מצחקקים. ״לא רע לפעם ראשונה,״ הוא לוחש. ״איך ידעת?״ ״רואים עליך.״ מישהו דופק על הדלת ושנינו משתתקים בבת אחת, מחזיקים צחוק.

אני חוזר לשולחן אחרי רבע שעה. השיער פרוע. החולצה הפוכה. ״איפה היית?״ ״בחוץ.״ ״בחוץ איפה?״ ״בחוץ מהארון,״ אני אומר, ולוגם מהבירה. הם מסתכלים עליי בשקט. אני מחייך. זה היה הלילה שבו התחיל אצלי הכול, ועד היום זה אחד מסיפורי הסקס גייז שאני הכי אוהב להיזכר בהם.

בטיסה חזרה אני מספר להם הכול. עידן שותק דקה ארוכה. ואז מחבק אותי. ״לקח לך מספיק זמן,״ הוא אומר. כולם צוחקים. ואני מרגיש קל, כמו שלא הרגשתי אף פעם.