אסף צריך הפסקה

שמונה שעות. ארבע ישיבות. מאה ועשרים מיילים. אסף סגר את הלפטופ ונשען אחורה. הראש שלו פעם. הוא הוציא את הטלפון וחייג בלי לחשוב פעמיים.

נועה ענתה מהר. אסף, היא אמרה, אתה נשמע הרוס. הוא צחק בעייפות. אני הרוס. יש לך שעה בשבילי היום? שתיקה קצרה. בתשע, במקום הרגיל. הוא ניתק והרגיש איך משהו בחזה כבר מתחיל להשתחרר.

המקום הרגיל היה דירה דיסקרטית קטנה ליד הים. נקייה, שקטה, בלי שלטים ובלי שכנים סקרנים. אסף לא סבל מכוני ליווי. יותר מדי אנשים, יותר מדי עיניים. הוא רצה פרטיות. הוא רצה את נועה.

הוא גם לא חיפש קשר. לא חברה, לא דייטים, לא שיחות על העתיד. הוא אהב סקס, היה לו כסף, והוא לא ראה סיבה להתנצל על זה. נועה הבינה את זה מהיום הראשון. היא הייתה מקצוענית, חכמה וחושנית בצורה שהוא כמעט לא פגש. ואחרי חודשים של מפגשים היא ידעה עליו הכול. מה הוא אוהב. איך. מתי להאט ומתי לא.

בדרך הוא עצר לקנות בקבוק מים ומסטיק. שלח לה הודעה: בדרך. היא ענתה: מחכה לך. הוא חייך לראשונה מאז הבוקר. הרמזורים נראו פתאום ארוכים במיוחד, והוא תפס את עצמו מתופף על ההגה בקצב של שיר שלא שמע שנים.

בתשע פחות עשר הוא כבר ישב בכורסה. בתשע ושלוש הדלת נפתחה. נועה נכנסה עם ריח של שמפו ורוח ערב. חצאית מיני צמודה. חולצת משי לבנה. עקבים גבוהים. היא עמדה מולו ונתנה לו להסתכל. הוא הבין מיד שמתחת אין כלום.

יום קשה? היא שאלה. קשה זה לא המילה, הוא ענה. אז תשכח ממנו, היא אמרה, ובעטה את העקבים לפינה. הוא שם לב שהידיים שלו כבר לא רועדות. שהטלפון בכיס שקט. שהעולם בחוץ התכווץ לגודל של חדר אחד.

נו? היא שאלה. בואי, הוא אמר. היא לא חיכתה להזמנה שנייה. היא התיישבה עליו, ידיים על הכתפיים שלו, והתחילה לנוע. מהר. בלי הקדמות. הוא נשם עמוק, אחז בה ונתן לה להוביל. הם גנחו יחד, והגיעו יחד. באותה שנייה.

מקלחת? היא שאלה. הוא רק הנהן. המים היו חמים. היא התחככה בו, ליטפה, צחקה כשראתה שהוא כבר מוכן שוב. היא ירדה על הברכיים לרגע ארוך. ואז הוא הרים אותה והצמיד אותה לקיר. בטוחה? הוא לחש. היא משכה אותו אליה. זאת הייתה התשובה. הם היו מהירים, רטובים וצמאים, עד שגמרו שוב מתחת לזרם.

בעשר וחצי אסף ירד במדרגות. הכתפיים רפויות. הראש שקט. הלחץ של היום נשאר שם למעלה, בין המגבות. הוא נהג הביתה עם החלון פתוח, נכנס למיטה ונרדם כמעט מיד. יש אנשים שהולכים לחדר כושר. יש כאלה שקוראים סיפורי סקס. לאסף הייתה נועה, ודירה אחת ליד הים. ובשבוע הבא, הוא כבר ידע, הוא יתקשר שוב.