היא קבעה את החוקים

אני אוהב נשים. אבל קוקסינליות? זה משהו אחר. החיוך. הביטחון. הגוף. זה פשוט עושה לי את זה. שנים שאלתי את עצמי איך זה יהיה באמת. ואז הגיע הלילה ההוא.

מלון ברחוב הירקון. קומה שמינית. דפיקה בדלת. היא עמדה שם בשמלת סאטן כסופה. ״אני שקד,״ אמרה. ״ואתה נראה לחוץ.״ ״קצת,״ הודיתי. היא נכנסה, סגרה את הדלת וסימנה לי באצבע לבוא. באתי.

שבוע לפני זה התכתבנו. הודעות קצרות. ״אני אוהבת להוביל,״ כתבה. ״זה בסדר מבחינתך?״ ״יותר מבסדר,״ עניתי. ״תגיד לי מה אתה לא רוצה.״ אמרתי לה. היא כתבה ״מעולה״ ושלחה שעה. זהו. מאז לא הפסקתי לחשוב עליה. בעבודה. בחדר כושר. בפקקים באיילון.

עכשיו היא עמדה מולי. גבוהה ממני בעקבים. שיער אסוף. שפתיים אדומות. ריח של יסמין. ״תירגע,״ אמרה, והניחה כף יד על החזה שלי. ״הלב שלך דופק כמו תוף.״ ״זה בגללך.״ ״אני יודעת.״

״הכללים פשוטים,״ אמרה. ״אני מחליטה. אתה נהנה. אם משהו לא בסדר, אומרים אדום, והכול נעצר. מוסכם?״ ״מוסכם.״ היא הורידה לי את החולצה. דחפה אותי בעדינות למיטה. קשרה את הידיים והרגליים שלי בחגורות בד רכות. בדקה שהן לא הדוקות מדי. ואז חייכה.

מוזיקה. היא רקדה סביבי. לאט. אני שוכב, לא יכול לזוז, עוקב אחריה בעיניים. ״אתה רוצה לגעת?״ שאלה. ״מאוד.״ ״חבל,״ צחקה. ואז שלפה נוצה.

הנוצה עברה על הצוואר. על הבטן. על הירכיים. כל הגוף שלי היה דרוך. היא התקרבה. התרחקה. התקרבה שוב. ״עוד?״ ״כן.״ היא עלתה עליי. התחככה. הרגשתי אותה. את כולה. וזה רק הגביר את הרעב.

ניסיתי למשוך את הידיים. הקשרים החזיקו. היא נישקה אותי בצוואר, ירדה לאט, ואז לקחה אותי לפה. גנחתי. היא גנחה איתי. זה הדליק אותי עוד יותר. הגעתי לשיא. היא לא הפסיקה. ושוב. ושוב.

״עוד כוח?״ שאלה. ״לא בטוח.״ ״אני כן,״ אמרה. היא צדקה. היא תמיד צדקה באותו לילה. כל פעם שחשבתי שנגמר, היא מצאה מקום חדש. צוואר. אוזן. הצד הפנימי של הירך. נשיקה. נשיפה. מגע של ציפורן. הגוף שלי כבר לא היה שלי. הוא היה שלה. ובכנות? זה היה בדיוק מה שרציתי.

שלוש לפנות בוקר. היא התירה את הקשרים. ״איך היה?״ שאלה. ״כמו שחלמתי,״ עניתי. ״לא, יותר.״ היא הביאה לי כוס מים. החזיקה אותה מול השפתיים שלי. ״לאט,״ אמרה. ״שתה.״ שתיתי. היא ליטפה את פרקי הידיים שלי. בדקה שאין סימנים. ״הכול טוב?״ ״הכול מושלם.״ אחר כך היא כיבתה את המנורה. האור מהרחוב נכנס מבעד לווילון. רעש של אוטובוס לילה. גלים מרחוק. היא שכבה לידי והניחה ראש על הכתף שלי. ״אז אולי בפעם הבאה אני אתן לך להחליט משהו,״ אמרה. ״משהו קטן.״ צחקתי. ידעתי שתהיה פעם הבאה. וידעתי שגם בה היא תקבע את החוקים.