הלילה האחרון של דור

הוא מתחתן בעוד שלושה שבועות, אמר שחר. אנחנו עושים לו לילה שהוא לא ישכח.
אף אחד בחבורה לא התווכח. דור היה הבחור הכי צפוי שהם הכירו. עבודה קבועה. חברה אחת מאז ומעולם. אפס הרפתקאות. אחרי החתונה הוא נגמר, צחק שחר. עגלה, משכנתא, שינה בעשר.
התוכנית הייתה ברורה. אלכוהול בכמויות. רקדנית אחת. שתי נערות ליווי. נשאר רק לסגור מקום. מלון? יקר בטירוף, ובשביל מה. צריך מיטות, מקלחת, מקרר ושקט, סיכם שחר. זהו. הוא פתח את הלוחות, מצא דירה דיסקרטית מסודרת במחיר הגיוני, ובתוך עשר דקות הכול היה סגור. אין קבלה, אין מצלמות, אין שכנים סקרנים. בדיוק מה שצריך.
המקום היה בדיוק כמו בתמונות. נקי. מרווח. שלושה חדרים, מקלחת מבריקה ומקרר מלא עד הסוף.
הערב הגיע. דור הופיע בג׳ינס וחולצה מכופתרת, בטוח שזה ערב בירה רגיל. מוזיקה, צחוקים, עוד סיבוב. ואז, אחרי שעה, דפיקה בדלת.
שחר פתח. שלוש בחורות נכנסו. שמלות קצרות, עקבים, חיוכים. החדר שתק לשנייה. ואז כולם פרצו בצחוק, כי דור נראה כאילו ראה חייזרים.
זה בשבילך, אחי, אמר שחר.
דור הסתכל עליו. אתה רציני? שחר רק משך בכתפיים. אמרתי לך שזה לילה שלא תשכח.
הרקדנית לא חיכתה להזמנה. היא שמה שיר איטי, נעמדה מולו והתחילה לנוע. לאט. בטוחה בעצמה. כשהתקרבה, רכנה לאוזן שלו. בסדר מבחינתך? דור בלע רוק והנהן. היא התיישבה עליו וזזה לקצב, והוא הרגיש איך כל הגוף שלו מתעורר.
הוא הסמיק. חייך במבוכה. ניסה לשחק אותה קול. זה החזיק בערך שלוש דקות.
החבר׳ה מחאו כפיים. מישהו שרק. מישהו אחר צעק: דור, תנשום! הרקדנית צחקה, הסתובבה והתיישבה עליו שוב. קרוב יותר. לאט יותר. הידיים שלו כבר לא ידעו איפה לנוח.
ואז דור עשה משהו שאף אחד לא ציפה לו. הוא קם בבת אחת, תפס לה את היד ואמר: בואי. היא צחקה והלכה אחריו לחדר השינה. הדלת נטרקה. בסלון, החבר׳ה הסתכלו אחד על השני בהלם מוחלט.
בפנים, דור לא ראה כלום חוץ ממנה. הבגדים ירדו מהר. הנשיקות היו רעבות. היא משכה אותו אל המיטה, והוא גילה צד בעצמו שהוא עצמו לא הכיר.
היא לחשה לו משהו באוזן. הוא צחק. ואז הפסיק לצחוק. השעון על הקיר הפסיק להיות רלוונטי. העולם בחוץ הפסיק להיות רלוונטי. נשארו רק הנשימות שלהם, החום, והתשוקה שהוא הדחיק שנים.
הם לא יצאו משם חצי לילה. בחדרים הסמוכים, שאר החבר׳ה בילו עם שתי הנערות. אף אחד לא התלונן.
בבוקר, מול קפה שחור, שחר הרים גבה. אז מה, ממשיכים עם החתונה?
דור רק חייך. עכשיו אני מוכן.
זה בדיוק סוג הסיפור שהחבר׳ה יספרו בחתונה עצמה, בלחש, ליד הבר. אחד מסיפורי הסקס האמיתיים האלה שלא מעלים לקבוצת הווטסאפ. אף פעם.
הוסיפו חוות דעת