לראות. רק לראות

הפנטזיה שלי פשוטה. לראות אישה מענגת את עצמה. מקרוב. בלי לגעת.

בסרטים זה נראה מטורף. בחיים? אף בת זוג לא הדליקה לי את זה. ניסיתי. לא עבד.

לפני כמה חודשים החלטתי. מספיק לחלום. אני מזמין נערת ליווי.

ואם כבר פנטזיה, אז בלי פשרות. נערות ליווי בחיפה זה לא המבחר של המרכז. ידעתי. ובכל זאת חיפשתי. רזה. לא גבוהה. שיער ארוך.

שבוע של חיפושים. שיחה אחת. קבענו לחמישי. תשע בערב.

ניקיתי את הדירה. הנמכתי את האור. נר אחד על השולחן. שתי כוסות. ישבתי על הספה וחיכיתי. הידיים הזיעו. הלב דפק. כמו לפני ראיון עבודה.

דפיקה בדלת.

היא הגיעה. בדיוק מה שביקשתי. מטר שישים ושמונה. חטובה. פנים של בובה.

"משהו לשתות?"

"מים. ותגיד לי מה אתה רוצה."

הסברתי. "אני רוצה שתאונני. מולי. ותתעלמי ממני לגמרי."

חיכיתי שתצחק. היא לא צחקה. "שמעתי בקשות מוזרות יותר," אמרה. "נדליק סרט?"

חיברתי את המחשב לטלוויזיה. שמתי סרטון שאני אוהב. היא התיישבה. הרימה את החצאית. הזיזה את התחתון. התחילה לגעת בעצמה. לאט. עיגולים קטנים.

לא זזתי. לא מצמצתי. האצבעות שלה. הירכיים רועדות. אנחה קטנה. עוד אחת. היא לא שיחקה. היא נהנתה. ראיתי את זה בעיניים.

הסתכלתי. הלב דפק. כמה דקות ולא החזקתי. הוצאתי ונגעתי בעצמי. גמרתי מהר. מהר מדי.

"שמחה בשבילך," היא חייכה. "אכפת לך שאמשיך?"

"ממש לא."

היא המשיכה. עד שגמרה. ראש לאחור. נשימה שבורה.

היא סידרה את החצאית. שתתה מים. חייכה אליי בלי מילה.

רבע שעה עברה. הסרט רץ. ישבנו קרוב. היא שתתה מים. אני שתיתי יין. דיברנו קצת. על חיפה. על הים. על כלום.

היא סיפרה שהיא לומדת בטכניון. שנה שלישית. אמרה שזו הבקשה הכי נחמדה שקיבלה החודש. "בדרך כלל כולם ממהרים," אמרה. "אתה רק רצית להסתכל." צחקתי. "חכי. עוד לא נגמר."

היא הניחה את הכוס. הסתכלה עליי. ארוך.

"עוד סיבוב?"

"את שואלת ברצינות?"

היא שוב התחילה. גם אני. ואז היא קמה. כרעה מולי. "מותר?"

"מותר."

הידיים שלה על הברכיים שלי. השיער הארוך נפל קדימה, כיסה הכול. לא ראיתי את הפנים שלה. רק הרגשתי. חום. רטיבות. קצב שהלך והתגבר. אחזתי בספה. ניסיתי לנשום. לא הצלחתי. הסרט ברקע כבר לא עניין אף אחד.

זה לקח דקות. אולי פחות.

היא לקחה אותי לפה. בלי עצירות. עד הסוף.

"סליחה," צחקה אחר כך. "לא התאפקתי."

היא ניגבה את השפתיים. התיישבה לידי. נשענה עליי. שתקנו. היה טוב.

"על מה סליחה?"

היא התלבשה לאט. סידרה את השיער מול המראה בכניסה. בדלת הסתובבה. "אותה שעה בעוד שבועיים?" לא היה צריך לחשוב.

נתתי לה טיפ גדול. מאז אנחנו נפגשים. כל שבועיים. אותה ספה. אותו סרט. היא כבר לא שואלת מה אני רוצה. היא יודעת.