מועדון. לונדון. דלת אחת שאסור לפתוח.

23:00. סוהו, לונדון. גשם דק. דלת שחורה בלי שלט. שומר בחליפה בודק הזמנות. אייל מגיש את שלו. כרטיס שחור עם הדפסה מוזהבת. השומר מהנהן. "תיהנה, אדוני."

אייל בן שלושים וחמש. עורך דין מתל אביב. בלונדון לסגירת עסקה. הלקוח הבריטי שלו נתן לו את ההזמנה בארוחת ערב. "אל תשאל," אמר. "פשוט תבוא." אז הוא בא.

מי פה

בפנים: מוזיקה חיה. אור עמום. ריח של וויסקי ובושם יקר. בנקאים. יורשים. אשת תקשורת שהוא מזהה מהטלוויזיה. ובין כולם, נשים שזזות אחרת. בטוחות. איטיות. מחייכות. נערות ליווי, הוא מבין. אבל הן לא נראות כמו מי שעובדות בשביל מישהו. הן נראות כמו מי שמנהלות את הערב.

אחת מהן מתיישבת לידו. שחורת שיער. שמלה כסופה. "אני אייבי." "אייל." "ישראלי?" "רואים?" "שומעים." היא צוחקת. "פעם ראשונה?" "כן." "אז חוק אחד. מה שאתה לא רוצה, אתה לא עושה. מה שאתה רוצה, אתה שואל." "ומה איתך?" "גם אני שואלת."

הדלת

00:00. המוזיקה משתנה. איטית יותר. עמוקה יותר. דלת עץ כבדה בקצה האולם נפתחת. אנשים קמים. בזוגות. בשלשות. אייבי מושיטה יד. "באה?" הוא לוקח אותה.

החדר מאחור: נרות. ספות קטיפה. כריות על הרצפה. מראות. בגדים נופלים. עכבות נופלות. אייבי מנשקת אותו לאט. אחר כך עוד מישהי מצטרפת. בלונדינית. שקטה. "אפשר?" היא שואלת. הוא מהנהן. ידיים. שפתיים. עור. נשימות שמתערבבות. מסביב כל החדר זז באותו קצב. הגבול בין פנטזיה למציאות נעלם.

בפינה אחת, הזוג מהבר. בפינה אחרת, מנהל הקרן וחברה שלו. על הספה הגדולה, שלוש נשים שצוחקות ומתנשקות. אף אחד לא מסתכל על אף אחד בשיפוט. כולם באותו מקום. כולם בחרו להיות פה. אייבי מושכת אותו אל הכריות. היא מעליו. השיער שלה נופל על הפנים שלו. הבלונדינית מנשקת לו את הצוואר. הוא עוצם עיניים. הוא פותח אותן. הוא לא רוצה לפספס שנייה.

"תגיד אם אתה רוצה שנעצור," לוחשת אייבי. "אל תעצרו," הוא עונה. הן לא עוצרות. שעות עוברות. אף אחד לא סופר.

הבוקר

05:40. אור אפור בין הווילונות. אייל מתלבש. יוצא לסמטה. אוויר קר. לונדון שקטה. כאילו כלום לא קרה.

12:00. ההודעה הראשונה. "ראית את הדיילי?" הוא פותח. כותרת: "אורגיה סודית בסוהו: אילו אישים היו שם?" תמונה מטושטשת. הדלת השחורה. השומר בחליפה.

עד הערב: שמועות בכל מקום. פוליטיקאי מכחיש. יורש מבטל ראיון. אשת התקשורת לא עונה לטלפון. המשטרה מבקשת לדבר עם בעלי המועדון. שאלות על מוסר. שאלות על חוק. שאלות על מי צילם. הלקוח הבריטי שולח לאייל הודעה אחת: "לא היית שם. גם אני לא." אייל מוחק אותה. ואז מוחק את כל השיחה.

אייל טס הביתה ביום ראשון. העסקה נסגרה. הוא לא סיפר לאף אחד. אבל לפעמים, בלילה, הוא שומע את הקול של אייבי. "מה שאתה רוצה, אתה שואל." בין כל סיפורי הסקס האמיתיים שהוא מכיר, זה היחיד שהוא עוד לא החליט אם להתחרט עליו.