פעם ראשונה במילואים

גיל עשרים ואחת. אחרי צבא. ועדיין בתול. ככה זה היה. כל פעם שרציתי לדבר עם בחורה, נתקעתי. מילים לא יצאו. חזרתי לחדר. דלת סגורה. מסך. וזהו.

בצבא הציעו לי. ״קח מישהי משירותי ליווי. מה אכפת לך?״ סירבתי. רציתי שזה יקרה טבעי. היכרות. מבט. משהו אמיתי. זה לא קרה. אפילו לא קרוב. השתחררתי עם אותה תחושה: החיים עוברים לידי.

חברים סיפרו על סופי שבוע. על בחורות. על לילות. אני הנהנתי. חייכתי. לא היה לי מה לספר. זה ישב עליי כל יום, כמו ציוד שאי אפשר להוריד. ושאלה אחת חזרה בלילות: מה לא בסדר איתי?

ואז מילואים. ניר מהצוות זרק לי את הטלפון שלו. ״תסתכל.״ הסתכלתי. אתר. נשים מכל הגילאים. יפות. ״למה אתה מתפשר על כלום?״ שאל. לא הייתה לי תשובה. היה לי רק תנאי אחד: שתהיה חכמה. שתבין שזו פעם ראשונה שלי. ושלא תצחק. ״יש לי בדיוק את מי שאתה צריך,״ אמר.

״היא תבין,״ הוסיף. ״היא לא ממהרת. היא לא שופטת. תסמוך עליי.״ שלחתי הודעה. התשובה הגיעה תוך דקות: ״מתי נוח לך?״ ככה. פשוט. אחרי שנים של תקיעות, שאלה אחת של שלוש מילים.

קבענו אצלי. לילה. רחוק מהבסיס. אף אחד לא צריך לדעת. דיסקרטיות מלאה. סידרתי את הדירה. שטפתי כוסות. החלפתי חולצה שלוש פעמים. ישבתי וחיכיתי.

היא הגיעה בעשר. דנה. גבוהה. יפה. שמלה שחורה. עיניים חכמות. ישבנו. דיברנו. שעה. שעתיים. היא סטודנטית למשפטים. שאלה עליי. הקשיבה. צחקה במקומות הנכונים. שכחתי שאני לחוץ.

״אתה תמיד כזה שקט?״ שאלה. ״רק כשאני לחוץ.״ ״אז אתה לחוץ.״ ״מאוד.״ היא צחקה והניחה יד על הברך שלי. ״זה בסדר. גם אני הייתי לחוצה פעם.״ משהו בי נרגע.

ואז היא נישקה אותי. ״אתה רועד,״ אמרה. ״אני יודע.״ ״זה בסדר. אל תפחד מכלום. אנחנו לא ממהרים.״ היא נישקה שוב. היד שלה ירדה. פתחה את הג׳ינס. ואז השפתיים שלה. כל הגוף שלי ננעל. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי מרוב הנאה. היא הרימה את הראש וחייכה. ״עוד לא סיימנו.״

היא נשכבה על הספה. ״בוא.״ באתי. היא פתחה את הרגליים סביבי והובילה אותי. ואז, זהו. אני בפנים. אני כבר לא בתול. המחשבה הזאת רצה לי בראש שוב ושוב. חום. רכות. קצב שהולך ונבנה. ואז גל אחד ענק ששטף אותי עד הסוף. הפעם הראשונה. סוף סוף.

שכבנו. היא ליטפה לי את החזה. ״היה לך טוב?״ חייכתי. צחקתי. חייכתי שוב. לא היו לי מילים.

שקט בחדר. רק הנשימות. השעון על הקיר. המכוניות ברחוב. הכול נראה אחרת. גם אני נראיתי לעצמי אחרת.

היא קמה. סיגריה אחרונה ליד החלון. ״אני חייבת לזוז. יש לי לקוח.״ נשיקה מהדלת. ״אני אחזור.״ הדלת נסגרה. ואני כבר מחכה לפעם הבאה. אומרים שסיפורי סקס אמיתיים לא נגמרים ככה. אצלי זה רק התחיל. שלחתי לניר הודעה אחת: ״תודה, אחי.״ הוא שלח אגודל.